"דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם"
ישנו מֻשָּׂג יְסוֹדִי בְּדִינֵי קִנְיָנִים הנקרא - "דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם".
הַפֵּרוֹת שֶׁיִּגְדְּלוּ בַּשָּׁנָה הַבָּאָה, "לֹא בָּאוּ לָעוֹלָם", הֵם אֵינָם כָּאן. גַּם הַבְּהֵמוֹת שֶׁיִּוָּלְדוּ בַּשָּׁנָה הַבָּאָה, הֵם "דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם". עֲדַיִן לֹא נוֹלְדוּ.
הַתַּנָּאִים וְהָאָמוֹרָאִים דָּנוּ בגמרא בשאלה העקרונית האִם אֶפְשָׁר לִמְכֹּר "דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם". לְמָשָׁל, רְאוּבֵן רוֹצֶה לִמְכֹּר לְשִׁמְעוֹן אֶת הָעֲגָלִים שֶׁיִּוָּלְדוּ לוֹ בַּשָּׁנָה הַבָּאָה. מִצַּד אֶחָד, הֲרֵי הָעֲגָלִים יִהְיוּ שֶׁלּוֹ, מַדּוּעַ אִם כָּךְ לֹא יוּכַל לִמְכֹּר אוֹתָם? מִצַּד שֵׁנִי, אֵיךְ אֶפְשָׁר לִמְכֹּר דָּבָר שֶׁעוֹד לֹא נִמְצָא בָעוֹלָם?
לַהֲלָכָה נִפְסַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְכֹּר "דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם".
הֲלָכָה זוֹ נוֹגַעַת גַּם לְדִינֵי מַעְשְׂרוֹת - אָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לְעַשֵּׂר אֶת הַפֵּרוֹת שֶׁל הַשָּׂדֶה שֶׁלּוֹ, אִם עוֹד לֹא גָדְלוּ מַסְפִּיק, כִּי כָּל עוֹד הֵם אֵינָם חַיָּבִים בְּמַעֲשֵׂר, הֲרֵי זֶה נֶחְשָׁב "דָּבָר שֶׁלֹּא בָא לָעוֹלָם", וְאֵין הוּא יכול לעַשֵּׂר פֵּרוֹת שֶׁעוֹד לֹא הִתְחַיְּבוּ בְּמַעֲשֵׂר.
