בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה
הַפֶּרֶק הַשְּׁמִינִי מְכֻנֶּה "בֵּן סוֹרֵר", עַל שֵׁם שֶׁהַפֶּרֶק עוֹסֵק בַּהֲלָכוֹת הַקְּשׁוּרוֹת לְבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה.
בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה הוּא בֵּן שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל מָרוּת, אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ, הוּא גּוֹנֵב בָּשָׂר וָיַיִן וְהִתְנַהֲגוּתוֹ קְלוֹקֶלֶת. הַתּוֹרָה קוֹבַעַת כִּי יֵשׁ לְהַעֲנִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה בְּחֻמְרָה - הוּא מִתְחַיֵּב מִיתַת בֵּית דִּין. הַגמרא אוֹמֶר שֶׁהָעֲבֵרוֹת שֶׁהוּא עוֹשֶׂה, אֵינָן כֹּה חֲמוּרוֹת עַד שֶׁמֵּחֲמָתָן יֵשׁ לְהִתְחַיֵּב מִיתָה. אִם כֵּן מַדּוּעַ הוּא נֶהֱרָג? מִפְּנֵי שֶׁבָּרוּר שֶׁמִּי שֶׁמִּתְנַהֵג בְּדֶּרֶךְ זוֹ, יֵלֵךְ וְיִתְדַּרְדֵּר וּלְבַסּוֹף הוּא יִהְיֶה שׁוֹדֵד וְיַהֲרֹג אֲנָשִׁים. כָּךְ נֶאֱמַר בַּגְּמָרָא: "בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה נִדּוֹן עַל שֵׁם סוֹפוֹ" - הוּא מִתְחַיֵּב מִיתָה מִפְּנֵי שֶׁהַדֶּרֶךְ שֶׁהוּא בָּחַר בָּהּ מוֹבִילָה לְבַסּוֹף לְשׁוֹד וָרֶצַח.
