בִּטּוּל בְּשִׁשִּׁים

הַמֻּשָּׂג הידוע "בִּטּוּל בְּשִׁשִּׁים" משמעותו היא שאִם בְּחָבִית שֶׁל מַשְׁקֶה כָּשֵׁר הִתְעַרְבֵּב מְעַט מַשְׁקֶה שֶׁאָסוּר בַּאֲכִילָה, מֻתָּר לִשְׁתּוֹת אֶת כָּל הַמַּשְׁקֶה שֶׁבֶּחָבִית אִם יֵשׁ פִּי שִׁשִּׁים מַשְׁקֶה כָּשֵׁר כְּנֶגֶד הַמַּשְׁקֶה הָאָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁמְּעַט הַמַּשְׁקֶה הָאָסוּר מִתְבַּטֵּל בְּרֹב הַמַּשְׁקֶה הַמֻּתָּר. זֶהוּ "בִּטּוּל בָּרֹב".

עַתָּה נִלְמַד מִקְרֶה שֶׁמּוּבָא בגמרא.

מַעֲשֶׂה בְּאדם שֶׁנָּדַר נֶדֶר כִּי לֹא יֵהָנֶה מִיַּיִן שֶׁנִּמְצָא בַּכּוֹס שֶׁהֶחֱזִיק בְּיָדָיו. מֵעַתָּה, אָסוּר לוֹ לִשְׁתּוֹת אֶת הַיַּיִן שֶׁבַּכּוֹס. וְהִנֵּה, בְּעוֹדוֹ עוֹמֵד לְיַד חָבִית יַיִן גְּדוֹלָה, נִשְׁמְטָה הַכּוֹס מִיָּדָיו וְנָפְלָה לְתוֹךְ הֶחָבִית! "אוֹי וַאֲבוֹי!" זָעַק "עַכְשָׁיו אָסוּר לִי לִשְׁתּוֹת אֶת כָּל הֶחָבִית!". בְּנוֹ עָמַד לְיָדוֹ וְאָמַר לוֹ: "אַבָּא! הֲרֵי לִמַּדְתָּ אוֹתִי עַל בִּטּוּל בָּרֹב, אִם כָּךְ, כּוֹס הַיַּיִן בְּטֵלָה בְּרֹב הַיַּיִן שֶׁבֶּחָבִית וּמַדּוּעַ אָסוּר לְךָ לִשְׁתּוֹת אֶת כָּל הֶחָבִית?".

שָׁמַע אותו אדם את דבריו של בְּנוֹ וְאָמַר לוֹ: "הָבָה אֲלַמֶּדְךָ דָּבָר חָדָשׁ. הַהֲלָכָה קוֹבַעַת שֶׁ"דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין - אֵינוֹ בָּטֵל בָּרֹב". כְּלוֹמַר, אִם הָאִסּוּר שֶׁיֵּשׁ עַל הַמִּעוּט יָכוֹל לִהְיוֹת מֻתָּר, אֵין אוֹמְרִים דִּין "בִּטּוּל בָּרֹב". לְמָשָׁל, בַּמִּקְרֶה שֶׁלָּנוּ, הָאִסּוּר שֶׁל הַנֶּדֶר יָכוֹל לְהִתְבַּטֵּל, כִּי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת הַתָּרַת נְדָרִים, וְלָכֵן כּוֹס הַיַּיִן אֵינָהּ בְּטֵלָה בְּרֹב הַיַּיִן שֶׁבֶּחָבִית". (מאורות הדף היומי / תלמוד ישראלי).