"אֵין אָדָם יָכוֹל לְהַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִרְשׁוּתוֹ"

אַרְיֵה הָיָה סוֹחֵר בְּהֵמוֹת מַצְלִיחַ. אֶל הָרֶפֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁלְּיַד בֵּיתוֹ הָיוּ נִכְנָסִים כָּל הַזְּמָן קוֹנִים וּמוֹכְרִים. אַרְיֵה הָיָה מַרְוִיחַ אֶת לַחְמוֹ בְּיֹשֶׁר ומוֹדֶה לְהקב"ה עַל הַפַּרְנָסָה שֶׁהוּא מְזַמֵּן לוֹ, וּמִדֵּי פַעַם הָיָה ר' אַרְיֵה מַקְדִּישׁ בְּהֵמָה טוֹבָה לְקָרְבָּן לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ.

לַיְלָה אֶחָד, בְּשָׁעָה אַחַת עֶשְׂרֵה, עָמַד ר' אַרְיֵה בְּבֵיתוֹ וְאָמַר: "אֲנִי מַקְדִּישׁ לְקָרְבָּן אֶת הַבְּהֵמָה הַלְּבָנָה הַגְּדוֹלָה". בַּבֹּקֶר הִתְעוֹרֵר אַרְיֵה וְגִלָּה כִּי עוֹד לִפְנֵי שֶׁהוּא הִקְדִּישׁ אֶת הַבְּהֵמָה לְקָרְבָּן, גַּנָּבִים פָּרְצוּ לָרֶפֶת וְגָנְבוּ מִמֶּנָּה בְּהֵמוֹת, בֵּינֵיהֶן אֶת הַבְּהֵמָה הַלְּבָנָה שֶׁהוּא הִקְדִּישׁ לְקָרְבָּן.

הִתְעַצֵּב אַרְיֵה אֶל לִבּוֹ, אַךְ לֹא לִזְמָן רַב, מִפְּנֵי שֶׁעוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם שׁוֹטְרִים תָּפְסוּ אֶת הַגַּנָּבִים עִם כָּל הַבְּהֵמוֹת הַגְּנוּבוֹת וְהֶחֱזִירוּ לו אוֹתָן.

אַרְיֵה סִפֵּר לָרַב אֶת כָּל הַמַּעֲשֶׂה, וְהָרַב אָמַר לוֹ: אִם בִּרְצוֹנְךָ לְהַקְרִיב אֶת הַבְּהֵמָה הַלְּבָנָה עָלֶיךָ לְהַקְדִּישׁ אוֹתָהּ לְקָרְבָּן פַּעַם נוֹסֶפֶת, מפני שכְּשֶׁאַתָּה הִקְדַּשְׁתָּ אוֹתָהּ לְקָרְבָּן בְּשָׁעָה אַחַת עֶשְׂרֵה בַּלַּיְלָה הִיא כְּבָר הָיְתָה בִּידֵי הַגַּנָּבִים, וְלַהֲלָכָה יֶשְׁנוֹ כְּלָל הַקּוֹבֵעַ: "אֵין אָדָם יָכוֹל לְהַקְדִּישׁ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִרְשׁוּתוֹ", וַהֲרֵי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הַבְּהֵמָה לֹא הָיְתָה בִּרְשׁוּתְךָ, אֶלָּא בִּרְשׁוּת הַגַּנָּבִים, לכן עליך להקדיש אותה פעם נוספת.

(מאורות הדף היומי / תלמוד ישראלי)