אֵיךְ מַחֲזִירִים אֲבֵדָה?
מּוֹצֵא אֲבֵדָה עִם סִימָנִים צָרִיךְ לָקַחַת אוֹתָהּ וּלְהַכְרִיז עָלֶיהָ כְּדֵי שֶׁבְּעָלֶיהָ יִקְחוּ אוֹתָהּ. בִּזְמַן שֶׁהָאֲבֵדָה נִמְצֵאת אֵצֶל הַמּוֹצֵא עָלָיו לְטַפֵּל בָּהּ, לְמָשָׁל: אִם אָדָם מָצָא בְּהֵמָה עָלָיו לְהַאֲכִיל אוֹתָהּ וּלְהַשְׁקוֹת אוֹתָהּ וְלִשְׁמֹר עָלֶיהָ כָּרָאוּי.
פַּעַם אַחַת הָלַךְ יְהוֹנָתָן בַּדֶּרֶךְ וּמָצָא כֶּבֶשׂ שֶׁשַּׁיָּךְ לְיַעֲקֹב. פָּגַשׁ יְהוֹנָתָן אֶת יִשְׂרָאֵל, שְׁכֵנוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וְיִשְׂרָאֵל אָמַר לוֹ: "זֶה בְּוַדַּאי הַכֶּבֶשׂ שֶׁל יַעֲקֹב. הַבֹּקֶר אָמַר לִי יַעֲקֹב שֶׁאָבַד לוֹ כֶּבֶשׂ וְאָכֵן אֲנִי מַבְחִין שֶׁבָּרְצוּעָה שֶׁעַל צַוַּאר הַכֶּבֶשׂ כָּתוּב: שַׁיָּךְ לְיַעֲקֹב מֵרְחוֹב הַגְּרָ"א'".
פָּנָה יְהוֹנָתָן לַחֲצֵרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, הִכְנִיס אֵלֶיהָ אֶת הַכֶּבֶשׂ וְהָלַךְ מִבְּלִי שֶׁיַּעֲקֹב שָׂם לֵב. כַּעֲבוֹר דַּקּוֹת אֲחָדוֹת הַכֶּבֶשׂ שׁוּב בָּרַח. בְּמִקְרֶה כָּזֶה יְהוֹנָתָן חַיָּב לְשַׁלֵּם אֶת דְּמֵי הַכֶּבֶשׂ לְיַעֲקֹב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא לֹא הֶחֱזִיר אֶת הַכֶּבֶשׂ לְמָקוֹם שָׁמוּר. לעומת זאת אִם יַעֲקֹב הָיָה שָׂם לֵב שֶׁהוּא הֶחֱזִיר אֶת הַכֶּבֶשׂ - הוּא הָיָה פָּטוּר.
