טעם שדרשינן של רעהו ולא של הקדש

כי יתן איש אל רעהו וגו' (כב, ו).
רבותינו ז"ל (ב"מ נז:) אמרו [רעהו] ולא של הקדש ונראה לי לתת טעם הדבר, שהוא לטעם עצמו שצוה ה' לפטור בבעלים, ושפיר יקרא האדון בעליו של הקדש עמו, של כל נפקד, שאין לך שעה ורגע שאין ה' עושה פעולה עם האדם בין בבחינת גופו בין בבחינת צרכיו.