טעם הה' - להשיבם על מה שנכלל בתרעומת
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי (כא ח)
ה', להשיבם על מה שנכלל בתרעומת שאמרו למה הביאם דרך מדבר, שכוונתם היא שאין סומכין על הנס מטעם שאין הנס מתמיד, וצא ולמד ממה שאומרים הכופרים בפלאי ה' שמבקשים חכמות כוזבים להכחיש בנס, ולעשות הדבר דרך טבע, שיהיה המעשה ההוא באותו זמן, וכל השתנות טבעיות לא יתמיד:
ואפשר ששורש לענה זה היה בלב המדברים תועה, לזה צוה ה' לעשות נס קבוע, כאומרם ז"ל (במד"ר יט כג) שזרק משה הנחש השמימה ועמד באויר, ושם קנה מקומו באין סומך, והיה כל הנשוך יביט אליו, ויכיר בהכחשת דעת טועה שהיתה לו מקודם, ויאמין כי ה' אשר הביאם למדבר עשה יעשה נסים בהתמדה, עד גדר שישמשו הנסים כטבע הרגיל, והיה המדבר כישוב לכל הצורך:
