הנה עם יצא ממצרים, והיכן עצתך וכשפיך, ובלעם השיב א-ל הוציאם

וישלח מלאכים אל בלעם וגו' לקרֹא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים (כב, ה).

האור החיים הק' ביאר דכוונת בלק היתה בדווקא לקרוא לבלעם, וגם הקניטו בשלחו שליחים אליו. וז"ל, הנה עם יצא וגו', צריך לדעת אומרו 'הנה', גם אומרו 'יצא', וכי לא ידוע הוא לכל העולם שיצאו ישראל, ומה גם לבלעם שהוצרך להודיעו. גם אומרו הנה כסה, שהיה לו לומר ויכס וגו'.

ויתבאר הענין על פי דברי רז"ל שאמרו (סוטה דף יא.) שלשה יועצים היו לפרעה כשאמר על ישראל הבה נתחכמה לו, ואחד מהם הוא בלעם, והוא אשר יעץ עליהם רעה, ובכשפיו העמיד כישוף לבל יוכל עבד לברוח ממצרים (עיין במכילתא בפר' יתרו, ובס' שפתי כהן בתחילת פר' שמות עה"פ הבאים מצרימה ממדרש בהרחבה), והיה מובטח כי לעולם לא יצא עַם ישראל ממצרים. ולזה שלח בלק לומר לו הנה עם יצא ממצרים, פירוש היפך הידוע, ובטל כֹח הכשפים. ואפשר כי בלעם היה מבטיח את בלק שלא יצאו ממצרים משם עולמית, ולזה אמר לו הנה יצא. ואומרו הנה כסה את עין הארץ, נתכוון גם כן נגד מה שיעץ עליהם במועצותיו הרעים למען ענותו למעטם, וגם להרוג זכוריהם וכו', הנה הוא היפך הדברים. שלא בלבד שלא נתמעט, אלא אדרבה נתרבה עד למאד, והוא אומרו הנה כסה את עין הארץ עיי"ש.

אור החיים - בפרשתנו