אך טוב לישראל
והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך (ל, א).
כתב האור החיים הק' ז"ל: "עוד הצצתי ואראה מה נעמה חיבת הקודש אשר חיבב אלקינו אותנו, הלא תראה כי בזיכרון הברכה הגיע אותה עלינו ואמר כי יבואו 'עליך', הברכה. ובזכרון הקללה אמר והקללה אשר נתתי 'לפניך', ולא עליך, ומטעם זה אמר אשר נתתי לפניך, ולא הפסיק במאמר כל הדברים האלה".
ואני אמרתי עפ"י המעשה אשר שמעתי מדו"ז הרה"ק [רבי דוד משה] מטשארטקוב זצ"ל בש"ק ג' חשון שהייתי שם, וסיפר, שהרה"ק הרבי ר' אלימלך ז"ל היה לו פעם אחת עליית נשמה, ושאל הצדיקים שנפטרו מכבר, מפני מה כ"כ רע בעולם רח"ל? והשיבו, שהם נפטרו כבר ואין להם שייכות עוד עם זה העולם. וישאל את הצדיקים שנפטרו מקרוב, והשיבו שהם רואים שהשפעות טובות יורד לעולם, ואם נשתנה למטה הוא מצד המקבלים, ואם יעשו להם כלים לקבל השפע כמו שיורד מלמעלה יקבלו רב טוב.
ובזה אמרתי הפשט "והיה כי יבואו עליך", פירש בעת שיבואו עליך מלמעלה, אז "כל הדברים האלה הברכה" שאז הכל הוא רק טוב. אמנם "והקללה אשר נתתי" היא נעשה רק "לפניך" – מצידך. על כן "והשבות אל לבבך וגו' ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו וגו' ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך" ויהיה אך טוב לישראל.
