כשמכניסים ילד לתלמוד תורה האם צריך לכסות דווקא בטלית או אפשר שאר דברים?
הנה במחזור ויטרי (סימן תק''ח) כתב בטעם הדבר שמכסין את הילד כשמוליכים אותו ללמוד תורה, משום שלא לעשותו עליל ופומבי לעוברי דרכים שלא ישלוט בו שום עין הרע ולא שום נזק, שכן בנתינת התורה, לפי שלוחות הראשונות ניתנו בפומבי גדול וקולות וברקים וקול שופר, נתקנאו המלאכים, ובא שטן וערבב את העולם וגרם העון ונשתברו לוחות ראשונות, אבל לוחות אחרונות שניתנו בחשאי הן קיימין לעולם, ולפיכך מחזירין אותו לאמו אף מכוסה.
מעדני אשר: לכאורה לפי טעם הנ''ל אין ענין וקפידא לכסותו דווקא בטלית בכל דבר שמכסה את הילד ואינו נראה ליכא עין הרע.
והרה''ק רבי אהרן מבעלזא זי''ע אמר שבבעלזא לא היה קפידא לעטוף את התינוק עם טלית גדול דווקא, ואדרבה עטפוהו בשאר כיסויים, עיין בספר שפע קודש (פרק ט' ע''מ רי''ד) שכך שמע מהגה''ח רבי אהרן מרדכי רוטנר זצ''ל ששמע מהרה''ק דבר זה.
אבל אנו נוהגים לעטוף את הילד דווקא בטלית משום כמה טעמים:
א. בא לרמז שבכדי שיהיה הנער מסוגל ללמוד את התורה הקדושה ותורתו תתקיים בידו לאורך ימים צריכים שיקדימו לחנכו בעשיית המצוות, ולכן עוטפים אותו בטלית כדי שיהא מסובב במצוות, ורק אחר כן אפשר להתחיל ללמוד עמו תורה, מפני שרק כשמקדימים עשיית קודם המצוות אפשר גם לשמוע כראוי ולהיות כלי מוכשר לקבל התורה, כך אמר מרן הדברי יציב זי''ע מובא בשפע חיים (רעוא דרעון פרשת תרומה מאמר י' אות ז').
ב. ע''פ מה שכתב בספה''ק רגל ישרה (ערך ע') כתב שסגולת טלית של מצוה הוא לבטל מעין הרע, ומקורו מזוהר הקדוש (נשא קס''ג ב') דהלובש ציצית כד אסתכל בהאי בר נש, לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא, ולכן לפי טעם זה עוטפים את הילד בטלית של מצוה בכדי שלא ישלוט בו שום עין הרע, כך כתב ידידינו הרה''ג חיים גולדשטיין שליט''א בספר שפע קודש (חנוך לנער פרק ט' ע''מ רט''ו).
ג. ע''פ מה שכתב ספר הרוקח (הלכות שבועות סימן רצ''ו), וכן כתב בקב הישר (פרק ע''ב) עוד טעם שמכסין הנער שלא יראה כלב ביום שמחנכין אותו לאותיות הקדש גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא, לפי הנ''ל אפשר דווקא בטלית דמצות ציצית סגולתה שלא יתורו עיניו אחר דברים טמאים כמו שנאמר (פרשת ציצית שלח ט''ו ל''ט): "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם", כך כתב ידידינו הרה''ג חיים גולדשטיין שליט''א בספר שפע קודש (חנוך לנער פרק ט' ע''מ רט''ו).
עוד טעם כתב הרוקח מדוע מכסים הילד: לפי שמחניכין אותו דרך צניעות ודרך ענוה, שכן מצינו בנתינת התורה, ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו.
ובמחזור ויטרי (סימן תק''ח) כתב עוד טעם: שתנהוג בבניך כשתכניסהו לתלמוד תורה. כמנהג הזה לכסותו ולהעלותו, שכן מצינו במשה שעשה כסדר הזה לישראל, דכתיב ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה ויתייצבו בתחתית ההר, נראה כאילו הם מכוסין תחת ההר כשהכניסן לקבל תורה.
