האם מותר לזכות את הרבים בשיעור באוטובוס ציבורי כשחלק מתנגדים
שאלה.
ישנם ת"ח המזכים את הציבור באמירת שיעור בקול רם באוטובוס ציבורי, והרבה מהנוסעים נהנים ומשתתפים ולומדים תורה ומתעלים, אך לפעמים ישנם נוסעים הטוענים, אנחנו רוצים לישון כי השעה מאוחרת, או שרוצים ללמוד נושאים אחרים, והשיעור מפריע להם. האם מגיד השיעור צריך להתחשב בהם ולבטל את השיעור? (הרב חיים בנימין קירשנבוים תלמיד כ"ק אדמו"ר מקאליב שליט"א).
תשובה.
נאמר במסכת ב"ב דף כא ע"א ומתקנת יהושע בן גמלא ואילך... התקינו שיהיו מושיבים מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר. ועל סמך זה נאמר במשנה דף כ ע"ב שהדר בחצר לא יכול למחות בקול תינוקות הלומדים, ואיננו יכול לומר אינו יכול לישון, ובשו"ע (חו"מ סימן קנו ס"ג) נאמר: יש ללמד תינוקות ישראל תורה בתוך ביתו, ואין השכנים יכולים למחות בידו ולומר לו אין אנו יכולים לישן מקול התינוקות של בית רבן, והוא הדין לכל מילי דמצוה שאינם יכולים למחות בידם. לאור זאת היה נראה שאין לך מצוה גדולה מללמוד בצוותא באוטובוס, שיש בזה זיכוי הרבים, וברוב עם הדרת מלך, וחוסך דברים בטלים ודברים אסורים, ולכן אין למחות ביד המגיד שיעור.
אך בפתחי תשובה (שם סק"ב) כתב בשם הלבוש: אותם הגרים בבית חורף אחד, נראה ודאי שכל אחד יכול למחות בחברו מללמד תינוקות באותו בית החורף שהוא דר שם עמו, שזה ודאי אין דעת רוב העולם, ועל דעת זה לא נשתתף עמו בדירה זו, אם לא שהתנה מתחילה, עכ"ד. לפי זה יש מקום לומר שהאוטובוס דומה לבית חורף אחד, שאפשר למחות ביד המלמד.
אלא דיש לחלק, שדברי הלבוש נאמרו על דבר שאין דעת רוב העולם סובלתו, דהיינו להיות יום ולילה עם מלמד התינוקות, אבל לימוד באוטובוס למשך כשעה, נראה שרוב העולם סובלו, ומאד נהנה מכך, על זה לא אמר הלבוש את דבריו, והדבר חוזר לעיקר הדין, שאי אפשר למחות על מילי דמצוה. ועוד יש לחלק, דאם לא ילמדו התינוקות בבית בחורף, ידאגו להם שילמדו במקום אחר, משא"כ באוטובוס שהזמן נשחק לבטלה ולפעמים לדבר שיחות בטלות ואסורות. לכן הדעת נוטה שמיעוט הנוסעים, לא יכולים למחות ביד מגיד השיעור לומר את שיעורו.
ומעשה בתלמיד ישיבה שחשקה נפשו בתורה ולמד בישיבה בקול רם והשכנים מסביב מחו בידו, והורה החזו"א שאי אפשר למחות בידו, כי אין התורה נדחית מפני גזל שינה. ויעוין במסכת שבת (דף קיח ע"ב) אמר ר' יוסי יהא חלקי ממושיבי בית המדרש ולא ממעמידי בית המדרש, ופרש"י ממושיבי בית המדרש חזנים מאספי תלמידים בכל יום לבוא. ואל יהא חלקי ממעמידי ממונים לעת האוכל, לומר הגיע עת לעמוד ולאכול. ויעוין ביעב"ץ בשבת (דף קכו ע"א) שביאר מושיבי בית המדרש אף על פי שהם עצמם אינם לומדים, רק משמשים. ובפרט באוטובוס שהשטן מקטרג בדרכים, אין למחות בידי הלומדים, וזכות גדול הוא ללמוד תורה ובצוותא.
