דגים שלא נאפו

שאלה:
נהוג אצלנו לאכול בכל סעודה מסעודות השבת דגים. בגלל בעיה לחמם את הדגים או מסיבה אחרת התקבל במשפחה הרחבה הנוהג לאכול בסעודת היום דגים קרים, דהיינו שנאפו כיאות מערב שבת במתכון שמתאים לאכילה קרה והוחזרו למקרר. בשבת שעברה אירעה תקלה והילד שהיה אחראי לדאוג להכניס את תבנית הדגים לאפיה לא עשה זאת. אחיו שהיה אחראי על סידור המקרר ראה את התבנית על השיש במטבח בשעה מאוחרת ביום שישי והבין שהדגים כבר נאפו והתקררו. גילינו זאת רק בשבת בבוקר בבואנו להוציא את המאכלים שיוגשו לפני ה'טשולנט' ולצדו. נייר הכסף שכיסה את הדגים זז מעט וראינו שהם לא נאפו.
הבעיה הייתה שבאותו מדף מאחורי הדגים היו מונחים התוספות להמשך הסעודה, שניצלים ובשר מעושן שרצינו להגיש לצד ה'טשולנט'. א) האם מותר היה להזיז את תבנית הדגים הלא-אפויים כדי לקחת את שאר המאכלים? ב) והאם היה מותר – כפי שהציעה אחת מבנות המשפחה – לפרק את המדף שמעל המדף המדובר (המדפים נשלפים בקלות רבה) וכך להגיע אל הבשר 'מלמעלה'?
תשובה:
א) אסור להזיז את תבנית הדגים הלא-אפויים, הם נחשבים כ'מוקצה מחמת גופו', כי דגים שאינם מבושלים אינם ראויים אפילו לאכילת כלב. במקרה של הפסד מרובה, יש מי שכתב להקל ורצוי לעשות שאלת חכם בכל מקרה לגופו. במקרה שלפנינו לא שייך הפסד מרובה ואסור לטלטל.
ב) במקררים המצויים במטבחים כיום (שמכילים מעל 288 ליטר - כשיטה המקלה לחישוב 'ארבעים סאה'), אסור לפרק את המדף, היות שמקרר שמכיל ארבעים סאה, יש בו דיני אהל, ופירוק המדף הוא כפירוק חלק מאהל ובכלל מלאכת סותר.
מקורות לעיון והרחבה: א. שבת קכח.; שו"ע סימן שי"ח סעיף לב; שבט הלוי ח"ג סימן כט; ארחות שבת פרק י"ט הערה קנז. ב. שו"ע ורמ"א סימן שיד סעיף א. משנה ברורה ס"ק ב.