עטיפת ידים בליל הסדר נושאים: במעגל השנה, כללי

שאלה
נהגו אצלנו להיזהר מאד בנושא של 'שרויה' בפסח, את המצות מגישים לשולחן בתוך שקיות ניילון כדי שלא יבואו במגע עם דברים לחים שעל השולחן, ובמשפחת בעלי עוטפים גם את הידים בשקית.
עלו בדעתי שתי שאלות, האחת תאורטית והשנייה מעשית:
1. אם עטיפת היד או האוכל בשקית מועילה בדיעבד במקום נטילת ידים, האם זה לא גורם שהברכה על נטילת הידים תהיה לבטלה?
2. האם אפשר להשתמש בכיסוי ניילון כזה גם בעת אכילת הכרפס במקום הנטילה? השנה עורך בעלי את הסדר לקבוצה גדולה של מתחזקים באולם של בית הארחה, וישתתפו בו כ-250 אנשים. גם כך לוח הזמנים צפוף ולחסוך פעם נוספת של קימה של כל הקהל לנטילת ידים יהיה דבר מועיל מאוד.

תשובה

1. מאד החמירו חז"ל במצות נטילת ידים, והפליגו בסגולתה ומתן שכרה. לא ראוי לבטל נטילת ידים לאכילה ולהסתפק בעטיפת היד, ופתרון זה ניתן רק למקרי אין-ברירה כמו מצבי חולי וכדומה. הנאלץ לכסות את ידיו במקום לרחצן אינו מברך על נטילת ידים.

2. בנטילת ידים לכרפס, יש שנהגו שרק גדול המסובים נוטל את ידיו, לכן אף לפי מנהגנו שכולם נוטלים ידיהם, המקל בכך שישתמשו בכיסוי ניילון יש לו על מי שיסמוך. אולם מכל מקום עדיף שייטלו את ידיהם קודם תחילת הסדר. שאלת הברכה אינה נוגעת כאן, מאחר ואין מברכים 'על נטילת ידיים' לפני אכילת הכרפס.
למרות האמור מעיקר הדין, יש לדעת כי הטעם לרחיצה זו היא כדי שישאלו התינוקות ועל ידי זה ירבו בסיפור יציאת מצרים שהיא מצוה דאורייתא, זאת מלבד העניינים הגדולים על פי הקבלה, ולכן ראוי להשתדל ככל הניתן כן לנהוג בדקדוק כפי המנהג בלילה נשגב ומרומם זה, שכשמו כן הוא – 'ליל הסדר'. לילה שיש בו סדר לדברים.

מקורות לעיון והרחבה: אורח חיים סימן קסג סעיף א. סימן תעג סעיף ו. שער הציון סי' תעג ס"ק סט. ובפסקי תשובות שם הביא את המנהגים, ראו שם.