להקנות טלית שלו לחברו ולא לברך עליה נושאים: ברכות, כללי

שאלה

כשאחד רוצה להשתמש בטלית שלו, אחרי שכבר התפלל, למשל בברית וכדומה, ולא רוצה לברך שוב, משום שמסופק שמא התכוון להתעטף שוב, האם כשנותן למישהו אחר את שלו במתנה ע"מ להחזיר, כך לא יברך?

תשובה

כאשר מקנה לחברו את טליתו במתנה ע"מ להחזיר אין צריך לברך, דהוא כביכול שואל את הטלית מחברו שהקנה לו.

מקורות להרחבה:

כתב השו"ע  (או"ח סימן י"ד ס"ד) שמותר ליטול טלית של חברו ולברך עליה, והטעם משום שניחא ליה לאיניש שיעשו מצוה בממונו. וכותב המשנ"ב (שם ס"ק יד) שיותר טוב שיכון לא לקנות אותה ולא יברך עליה. והמקור לדברי השו"ע הוא ברא"ש (חולין פ"ח סימן כ"ו) שמדבריו משמע שמי שמוכן להשאיל טלית לצורך מצוה מוכן גם להקנות אותה במתנה ע"מ להחזיר, כדי שיוכל לברך עליה. משום דעל טלית שאולה אין לברך, ועל טלית שקנה אף במתנה ע"מ להחזיר אפשר לברך.

ולכאורה ה"ה כאשר לא רוצה לברך על טלית שלו באותו יום שוב, יכול להקנות לחברו את הטלית שלו במתנה ע"מ להחזיר, ואז יהיה פטור מברכה. ולא מספיק שישאיל אלא יקנה אותו ממש במתנה ע"מ להחזיר, ואז כביכול משתמש בטלית שאינה שלו, אלא שאולה מחברו ואז אין צריך לברך.

אמנם קצת פלא מדוע לא הביאו בהלכה פתרון זה, דהרי יש דיון האם הלובש טלית לצורך כיבוד כגון עליה לתורה והוא בלי טלית, האם יכול גם להתעטף בטלית שלו ולא לברך, או שצריך לקחת דווקא טלית שאולה כדי להיפטר מברכה. ובביה"ל (סימן יד ד"ה שאלה) מביא בשם שערי אפרים שאם זמנו בהול יכול גם להתעטף בטלית שלו ולא לברך, ויניח רק על הכתפיים ולא על הראש. וכן בבאר היטב (סימן י"ח סק"ד) כתב בשם הלחם חמודות שהמתעטף מפני כבוד הציבור אין צריך לברך.

והקשה ע"ז בקצות השולחן (סי' ז' סקכ"ח) ששם מדובר רק על ליל יו"כ אחר תפילת ערבית כשעדיין יום,  אבל המתעטף בטליתו ביום שלכו"ע זמן ציצית הוא, חייב בברכה אף אם זה רק לכבוד הציבור.

ומ"מ אם יש אפשרות להקנות את טליתו לחברו במתנה ע"מ להחזיר, ולא לברך. קצת פלא מדוע לא הביאו את פתרון זה, כפי שהביאו את הפתרון הזה לגבי אדם ששואל מחברו טלית ורוצה לברך שיכול לקנות את זה במתנה ע"מ להחזיר. אך לכאורה מ"מ זו עצה אם חושש מלברך, ואין לו טלית אחרת רק שלו.