הקדמת ניתוח קיסרי ליום שישי נושאים: שבת, כללי

שאלה

אשה שנטלה כפל בקללת בצער תלדי בנים וכל ילדיה המרובים בלי עין־רעה נולדו בניתוחים קיסריים. ניתוחים אלו נקראים בעגה המקצועית 'ניתוחים אלקטיביים', בשל העובדה שניתן לתזמן את מועד ביצועם בטווח של כמה ימים והניתוח הוא ניתוח נבחר-מוזמן.
ובחודש תמוז תשפ"ג נקבע לה תאריך לניתוח קיסרי והיא בחרה מראש את יום ראשון בשבוע לביצוע הניתוח. ואולם לקראת סוף השבוע הקודם לניתוח חשה שלא בטוב ומיהרה בהמלצת הרופאה לבית החולים המקומי.
מחמת גודל הסכנה בהתפתחות לידה, הזעיקו הרופאים בבוקרו של יום שישי רופאה מומחית ממרכז רפואי גדול בדרום הארץ למתן חוות דעת נוספת, כי לדעתם לא היה מנוס מלנתח בו ביום.
הרופאה בדקה את המטופלת וקבעה לאור מומחיותה ונסיונה רב־השנים כי אפשר לכתחילה להמתין למועד הניתוח היעוד ביום ראשון. ואולם, מאחר שהיא כבר כאן, היא מוכנה לערוך את הניתוח מכאן לעכשיו.
בעלה, שנכח במקום, מיהר להתקשר למורה הוראה ולשאול האם מותר לו לכתחילה לתזמן את הניתוח לערב שבת. באשר לכאורה סביר להניח שישנם כל מיני חילולי שבת שיידרשו לעשות ביממה שלאחר הניתוח.
ועוד שאל: האם הדין משתנה בגלל ההזדמנות שבקבלת מנתחת מומחית כמו שהזדמן להם, שכן עמדה לו האפשרות לשכור את אותה מנתחת שתבוא במיוחד עבורם ביום ראשון.

תשובה

אין לקבוע ניתוח שאינו דחוף לשלשה ימים הסמוכים לשבת (מיום רביעי ואילך), שמא יצטרכו לחלל שבת עבור הטיפול בו, או שמא יתבטל ממצות עונג שבת בעקבות הכאבים מהניתוח, אם לא באחד מהאופנים הללו: שהניתוח הוא לצורך מצוה, או שיש סכנה אם לא יבצעו הניתוח מיד, או שאין רופא מומחה בימי תחילת השבוע, או שהחולה מיוסר. רק באופנים שצוינו מותר לבצע הניתוח אף בימים הסמוכים לשבת. במקרה שלפנינו, נראה כי אין סיבה רפואית המצדיקה את הקדמת הניתוח לערב שבת.

מקורות להרחבה:

ב' חששות לקיים ניתוח סמוך לשבת:

יש ב' חששות לקיים ניתוח בסמיכות לשבת: א. עונג שבת, שכאשר עוברים ניתוח בד"כ יש כאבים בימים הסמוכים לו, ולכן לא ניתן לקיים מצוות עונג שבת כראוי. ב. מלאכות האסורות בשבת לצורך פיקוח נפש, שפעמים רבות בימים שאחר הניתוח ישנם מלאכות שאסורות בשבת שיש לעשותם לצורך המנותח ומותרות אף בשבת לצורך פיקוח נפש.

גזירת חכמים:

לכאורה היה מקום לומר שהמצוות והאיסורים השייכים לשבת, חלים בעת כניסת השבת. וא"כ מדוע יש חשש לבצע ניתוח ביום חול הסמוך לשבת. אך למעשה גזרו חכמים שאדם לא יביא את עצמו בכוונה למצב של חילול שבת, אף שכאשר נמצא במצב הזה בעצם יום השבת מותר לו לחלל לצורך פיקוח נפש. מ"מ לא יכניס את עצמו למצב שצריך לחלל השבת אף באופן המותר.

מקור לגזירת חכמים מטעם עונג שבת:

מובא בגמרא שבת (יט.) ת"ר אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם לשבת, בד"א לדבר הרשות, אבל לדבר מצוה שפיר דמי. ומביא הטור (או"ח סימן רמ"ח) מחלוקת בטעם איסור זה, אם הטעם הוא משום איסור תחומין, או משום עונג שבת, שבג' הימים הראשונים להפלגה גופו עדיין לא רגיל לכך ואין לו מנוחה (ויש עוד טעמים באיסור זה, עיין משנ"ב (ריש סימן רמ"ח)). השו"ע (שם ס"ב) מביא להלכה את שני הטעמים. וכתב שהטעם שאין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם השבת, הוא משום עונג שבת, שכל ג' ימים ראשונים יש להם צער ובלבול. ובמקום שידוע שמהקרקע של הנהר עד הקרקע של הספינה יש פחות מעשרה טפחים אסור משום תחומין.

מקור לגזירת חכמים מחשש גרמא לחילול שבת:

לגבי אדם הרוצה לצאת בשיירה למדבר למשך ימים רבים, שהכל יודעים שצריך לחלל שבת בפרהסיא, לרכוב וללכת בשיירה, כי מפני הסכנה לא יוכלו להתעכב שם במדבר לבדם, כתב הריב"ש (סימן קא) שיש ללמוד את הדין מדין הרוצה לצאת בספינה ג' ימים קודם השבת, ממה שהרז"ה (בעל המאור) מבאר טעם אחר לאיסור יציאה בספינה ג' ימים קודם השבת, משום שג' ימים קודם השבת מתייחסים לשבת הבאה ונקראים ימים לפני השבת, ואין לאדם להכניס את עצמו בימים אלו למצב שיצטרך לחלל השבת משום פיקוח נפש. בעוד שג' ימים הראשונים של השבוע, מתייחסים לשבת שעברה ונקראים ימים לאחר השבת, ובהם אין לו להימנע מלצאת בימים אלו מחמת שבוע הבא, שאז אם יארע לו סכנה ויצטרך לחלל השבת מפני פיקוח נפש הדבר יהיה מותר. מדין זה הוציא הריב"ש את ההלכה לגבי היוצא לשיירה במדבר, שבג' ימים הראשונים של השבוע מותר לצאת ואין צריך להימנע מחמת שבת הבאה, ובג' ימים אחרונים של השבוע הסמוכים לשבת אסור לצאת משום שהם ימים הקשורים לשבת הבאה. השו"ע (או"ח סימן רמח ס"ד) פסק דין זה להלכה. והמג"א (שם ס"ק יד) הביא בשם המהר''י בן לב שאם יודע בוודאות שיחלל את השבת אסור לצאת אף בג' ימים הראשונים של השבוע, וע"ז סומכים אלו שמסכנים את עצמם שלא לחלל את השבת. וביאר המשנ"ב (שם ס"ק כו) שלא יהיה אסור למפרע על מה שיצא.

קביעת ניתוח:

בבואנו לדון לגבי ניתוח הכרחי, הרי שעל פי האמור, קודם השבת אסור לאדם לעשות פעולה שע"י כך מכניס את עצמו למצב שמבטל עונג שבת, או שצריכים לעשות בשבילו מלאכות האסורות בשבת, אף באופן המותר לצורך פיקוח נפש. ולפיכך אין לקבוע ניתוח שאינו דחוף מיום ד' בשבוע ואילך, אם הניתוח עלול לגרום לביטול עונג שבת או חילול שבת כתוצאה מהניתוח, אלא יקדים את הניתוח לתחילת השבוע, מלבד באופנים מסוימים בהם יוכלו לבצע את הניתוח גם סמוך לשבת, כדלהלן:

אופנים שמותר לקיים הניתוח בסמיכות לשבת

1. לצורך מצוה. מובא לעיל מהגמרא (שם) שלצורך מצוה, מותר לצאת לדרך אף בערב שבת. וא"כ גם לעניין ניתוח, לצורך מצוה מותר לקיים הניתוח אף בימים הסמוכים לשבת.
2. סכנה. באופן שיש חשש סכנה לא לקיים את הניתוח מיד ולדחותו לתחילת שבוע, הרי זה צורך מצוה של פיקוח נפש ופשיטא שמותר.
3. רופא מומחה. השש"כ (פרק לב הערה צט) הביא בשם הגרש"ז אויערבך שאם היום הקבוע של הרופא המומחה הוא רק באותם ימים, הרי זה כמו במקום מצוה, ועצם הניתוח הרי הוא צורך חשוב. וכן כתב בשולחן שלמה (ערכי רפואה ח"א דיני ניתוחים עמוד סו).
4. יסורים. אם יש לחולה כאבים כתב בשולחן שלמה (שם) שמצוה להקל עליו בדרך האפשר, כולל ע"י ניתוח. וכן כתב בארחות שבת (פרק כ' סעיף כט) שמותר לעשות הניתוח סמוך לשבת אם סובל יסורים. ועיין שם (בהערה קא) שמקשה על ההיתר באופן שהחולה מיוסר או שקשה לקבוע תור לתחילת שבוע, מדברי הביה"ל (סימן רמ"ח ד"ה ופוסק) שנקט כשיטת המהר"י בן לב והרדב"ז שבאופן שידוע שיצטרכו לעשות עבורו מלאכות לצורך פיקוח נפש, אסור אף לצורך מצוה. וא"כ לכאורה אין להתיר לעשות ניתוח בתוך ג' ימים הסמוכים לשבת, אם אינו ניתוח דחוף, אף שהחולה מיוסר או שאין רופא מומחה בימים אחרים. וכתב שם שהגרש"ז סמך על עיקר שיטת הריב"ש והשו"ע כאשר הניתוח הוא צורך חשוב, ובפרט שהחולה סובל יסורים.

הלכה למעשה:

לא יקבע אדם ניתוח שאינו דחוף, לג' ימים הסמוכים לשבת (מיום רביעי ואילך) שמא יצטרכו לחלל שבת עבור הטיפול בו, או שמא יתבטל עונג שבת בעקבות זה. בדיעבד אם עשה ניתוח סמוך לשבת שלא כדין, אם יש צורך פיקוח נפש, צריך לחלל את השבת ככל דין חולה שיש בו סכנה. מלבד בתנאים המובאים לעיל, לצורך מצוה, או שיש סכנה, או שאין רופא מומחה ביום אחר, או שהחולה מיוסר, בהם מותר לכתחילה לנתח סמוך לשבת.

[יש לציין עוד לדברי הציץ אליעזר (חי"ב סימן מג) שדן באריכות בנושא, והכריע שיש להתיר לבצע ניתוחים בימי חמישי ושישי, לפי החלטת הרופא המטפל והמבצע. ואין מקום להתנגדות על כך מצד החולה מבחינת הלכה. וכתב שמה טוב אם בבית חולים דתי יעשו חישוב מראש שלא לבצע ניתוחים כאלה בימי חמישי ושישי, דיש הרבה פוסקים שהחמירו בזה. אך להלכה, כל שהדבר ביד החולה ומשפחתו, אם לא באחד האופנים שהובאו יש להחמיר, כפי שהביאו רבים מפוסקי זמינו, וכך גם פסק הרה"ק רמ"מ מליובאוויטש (תשובה בספר שערי הלכה ומנהג ח"א סימן קכט), וכן פסק הגר"ע יוסף (חזון עובדיה ח"ג עמוד שכב) שאם אין סכנה יש לקיים הניתוח בתחילת שבוע. כך גם הביא בנו הגר"ד יוסף (הלכה ברורה חי"ג עמוד שע"ב סוף הערה לט) ששמע מאביו שכן יש לפסוק].

בנידון שבשאלה, נראה כי מאחר שהגברת כבר קבעה תור אצל רופא שבעיניה הוא טוב, וקבעה את התור לתחילת שבוע, אלא שכעת נוצרה הזדמנות של רופאה מומחה, ואותה רופאה מומחה אומרת לה שמניסיונה רב השנים אפשר לכתחילה לדחות את הניתוח ואין צורך לעשותו עכשיו, לא ניתן לדמות זאת לרופא מומחה שלא יכול לבצע את הניתוח אלא בימים הסמוכים לשבת, וממילא אין להתיר לעשות זאת, אלא אם כן מדובר באופן ברור של הפחתת סיכונים מבוססת רפואית.