אכילת מאכלי שבת בדיאטה נושאים: שבת, כללי

שאלה
בתי הגדולה תחי' עוברת כעת דיאטה בהשגחת רופאה ולפי הדיאטה אסור לה לאכול בשבועות הקרובים פחמימות באופן גורף, ולהמנע משתיית יין.
היא משתדלת ומצליחה להימנע בסייעתא דשמיא, אולם לקראת שבת נרצה לשאול איך יכולה להסתדר עם הקידוש ולחם-משנה. ייתכן שאם תאכל כמות מזערית של חלה, לא תינזק כל הדיאטה, אבל זה יעלה לה במאמץ מרובה ובוויתור על אכילת כמה מאכלים ביום ראשון.
האם היא חייבת לעשות מאמץ זה, וכיצד עליה לנהוג?

תשובה
אם הדיאטה מוקפדת לצורך בריאות ומניעת סכנה, מצוה לשמוע דברי הרופא, והזהיר הכתוב 'ונשמרתם מאד לנפשותיכם', ולא ניתנו המצוות אלא שיחיה בהם האדם, שנאמר 'וחי בהם'. ובמקום של פיקוח נפש, הרי דרשו חז"ל חלל עליו שבת אחת כדי שיקיים שבתות הרבה.
במקום שאין סכנה ועושה דיאטה לאיזה צורך, צריכה לאכול כזית פת או לשתות רביעית יין או מיץ ענבים, אף אם יהיה הדבר לטורח ולמאמץ ביום ראשון, ושומר מצוה לא ידע דבר רע.
הסיבה לחיוב זה היא שאמנם יכולה להימנע משתיית יין ומיץ ענבים בשעת הקידוש ודי לה במה שתכוון לצאת ידי חובת קידוש מפי המקדש. וגם בענין אכילת פת, שיש מצוה לאכול בשבת כזית פת בכל סעודה, אם הדבר גורם לה צער, יכולה להקל בדבר, כי השבת לעונג ניתנה ולא לצער. אך מכל מקום מאחר ונפסקה ההלכה שקידוש צריך להיות במקום סעודה, וסעודה זו יכולה להתקיים רק באכילת כזית פת או שתיית רביעית יין, לכן אין אפשרות - אם הדבר לא מהווה סיכון וחולי - להימנע מאכילה זו.
בכלל כזית פת גם פת כוסמין, שיפון ושיבולת שועל, כשברכתם המוציא לחם מן הארץ. ואולם מי שאסור לו לאכול כלל מחמשת מיני דגן, יכול בדיעבד להסתפק בפירות משאר שבעת המינים ואפילו באורז.

מקורות להרחבה:
יומא פה:, שו"ע סי' רפח ס"ב-ג. שו"ע סי' רעג ס"ה. פמ"ג סי' רעג א"א ס"ק יא. משנ"ב סי' רעג ס"ק כו לענין מקום סעודה באכילת פירות וכדו', אך שם פסק כן רק בסעודת שחרית ולא בליל שבת, ומ"מ בשעת הדחק יש לסמוך על כך. ארחות רבינו ח"א עמ' קיב.