שאל כיצד יזכה המנוער מן המצוות להשגות התורה

עצה וסגולה יומית: 

אין לקב"ה חפץ אלא שיעסקו בתורה

וּמַה שֶּׁאָמַר 'זֶה סִינַי מִפְּנֵי אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל', לְהוֹרוֹת בָּא דְּבָזֶה שֶׁקִּפֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הַשָּׁמַיִם וְהוֹרִידָן עַל הַר סִינַי, דְּאֵין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֵפֶץ וְחֵשֶׁק בְּכָל הָעוֹלָמוֹת שֶׁבָּרָא כִּי אִם כְּשֶׁיַּעַסְקוּ יִשְׂרָאֵל בַּתּוֹרָה, וְהָרְאָיָה דְּכָל הַשָּׁמַיִם קִפְּלָן עַל הַר סִינַי, לְלַמֵּד דְּאֵינוֹ חָפֵץ כִּי אִם בְּמָקוֹם זֶה שֶׁהוּא מְקוֹם תּוֹרָה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ח.) אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה, לְפִי שֶׁבִּידִיעַת הַתּוֹרָה יֵדַע הָאָדָם אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְקִבּוּל עֹל מַלְכוּתוֹ.

(דורש טוב, דרוש ב' למתן תורה)

ווארט יומי:

שאל כיצד יזכה המנוער מן המצוות להשגות התורה

וּבָא דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לוֹמַר: כָּל הַדְּרָכִים הַמּוֹעִילִים לְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, אֲנִי מַכִּיר בָּהֶם, וַהֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי לְקַיְּמָם בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּתוֹסֶפֶת מְרֻבָּה עַל הַיּוֹם שֶׁעָבַר, וַאֲנִי מְחַלֶּה פָּנֶיךָ שֶׁתַּעַזְרֵנִי עַל הַשָּׂגָתָם וְקִיּוּמָם, וְלֹא יִהְיֶה בִּי שׁוּם דָּבָר הַמְעַכֵּב מִלְּהַשִּׂיגָם וּמִלְּקַיְּמָם. וְזֶהוּ אָמְרוֹ תְּחִלָּה בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר, נַּעַר נִקְרָא הַמְנֹעָר מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַמִּצְוֹת. וְגַם מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמִצְוֹת וְאֵין עִמָּהֶם יִרְאָה וּקְדֻשָּׁה, עֲדַיִן נִקְרָא נַּעַר שֶׁעֲדַיִן מְּנֹעָר מִן הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, כָּל עוֹד שֶׁלֹּא קִיְּמָם בְּיִרְאָה וּבִקְדֻשָּׁה. וּכְמַאֲמַר הַתַּנָּא (אבות פ"ג מי"ז) אִם אֵין חָכְמָה אֵין יִרְאָה, אִם אֵין יִרְאָה אֵין חָכְמָה. וְעוֹד אָמַר (שם ג ט), כָּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת, וְכָל שֶׁחָכְמָתוֹ קוֹדֶמֶת לְיִרְאַת חֶטְאוֹ, אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת:

עיקר ביאת האדם לעולם לטרוח להבין דברי תורה על אמיתתם

וְהַיְנוּ שֶׁאָמַר, מִי שֶׁמְּנֹעָר מִן הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת אוֹ מְנֹעָר מִן הַיִּרְאָה וְהַקְּדֻשָּׁה, בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשִּׂיג תּוֹרָתְךָ וּמִצְוֹתֶיךָ וּלְקַיְּמָם כָּרָאוּי כְּהִלְכָתָן. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ, דְּהַיְנוּ לְהַשִּׂיגָם עַל אֲמִתָּתָם וּלְקַיְּמָם כְּמַתְכֻּנְתָּם, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אַתָּה מַמָּשׁ, בְּלִי שׁוּם שְׁגָגָה. וַאֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי שֶׁגַּם אֲנִי עֲדַיִן נִקְרָא נַּעַר לְעִנְיָן זֶה, וַהֲרֵינִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַבֵּל עָלַי כָּל הַדְּבָרִים הַמּוֹעִילִים לְהַשָּׂגָה וּלְקִיּוּם זֶה לַעֲשׂוֹתָם כָּרָאוּי. וְהִנֵּה הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַמּוֹעִיל לְעִנְיָן זֶה הוּא שְׁלֵמוּת הַלֵּב כָּרָאוּי. תְּחִלָּה, שֶׁיַּעֲזֹב הָאָדָם כָּל מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, וְגַם כֵּן יַעֲזֹב כָּל מַחְשְׁבוֹת עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, כִּי הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתּוּעִים, וּמַתְעִים הָאָדָם מִדֶּרֶךְ חַיִּים. וְיִהְיֶה לִבּוֹ פָּנוּי תָּמִיד לַחְשֹׁב בְּיִרְאַת הַבּוֹרֵא וּלְעַיֵּן בְּדִבְרֵי תּוֹרָה כְּדֵי לֵידַע כָּל דָּבָר עַל אֲמִתָּתוֹ, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם וְעִקַּר בִּיאָתוֹ לָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁיִּטְרַח לְהָבִין דִּבְרֵי תּוֹרָה עַל אֲמִתָּתָם וּלְחַדֵּשׁ דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר, וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (ברכות ח.) אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא ד' אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה:

(אלף בינה, תהלים קיט אות ב)