יראת האבות מן החטא
עצה וסגולה יומית:
המבטל סעודות שבת, האבות מקטרגים עליו
וּבִפְרָט שֶׁהֵן כְּנֶגֶד אֲבוֹת הָעוֹלָם, וְאִם יְבַטֵּל שׁוּם אֶחָד מֵהֶן לֹא מִלְּבַד עָנְשׁוֹ הַגָּדוֹל וּפְגָמוֹ לְמַעְלָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ אָב מֵהָאָבוֹת שֶׁבִּטֵּל סְעֻדָּתוֹ הֲרֵי הוּא לוֹ מְקַטְרֵג וְאוֹמֵר אִם אָב אֲנִי אַיֵּה כְּבוֹדִי.
(גנזי המלך)
ווארט יומי:
יראת האבות מן החטא
אֵת אֶרֶץ מְגֻרֵיהֶם אֲשֶׁר גָּרוּ בָהּ (שמות ו, ד)
העולם הזה, נוה התלאות, מקום מסוכן ומסוגל הוא. מסוכן - משום שבכל רגע ובכל מקום נקרים לאדם בדרכו נסיונות ופיתויים עד אין מספר, והבחירה מסורה בידו בכל זמן ועת, אם לטוב אם למוטב. ומסוגל - שכן העומד בנסיון, מתעלה מדרגה לדרגה עד שזוכה לבא למעלות הצדיקים העומדים לפני האלהים.
רבינו זיע"א מפרש (מעגלי צדק, אות ז'), כי משום כך נקרא העולם הזה בשם 'מגור', שהרי העולם כולו מלא בקליפות ומשטינים ומקטרגים העומדים להחטיא את בני האדם, ואם הצליחו במלאכתם הבזויה, אז הם עולים למעלה כדי להשטין ולקטרג עליו. משום כך, האדם המחשב חשבון נפשו ומעשיו, מלא כל ימיו מגור ומורא מפניהם, וירא שמא יתגברו עליו. ואפילו אם כבר עברו עליו ימים רבים בלא חטא ועוון, אינו רואה עצמו בטוח מן החטא, שהרי כבר אמר התנא עליו השלום (אבות פ"ב משנה ד): "אל תאמין בעצמך עד יום מותך".
בזה יש לפרש את האמור כאן בפסוק על האבות הקדושים, שהתגוררו ב'ארץ מגוריהם אשר גרו בה'. הכוונה לרמוז על המגור הגדול שבו התגוררו כל ימיהם, כי כל ישיבתם בזה העולם היתה מתוך מגור ויראה, ועם כל גדלותם פחדו תמיד שמא יגבור עליהם היצר הרע חס ושלום.
כך יתפרש גם מה שאמר על עצמו יעקב אבינו עליו השלום (בראשית לב, ה): "עִם לָבָן גַּרְתִּי", וכן דברי דוד המלך עליו השלום (תהלים קיט, נד): "בְּבֵית מְגוּרָי", כי שניהם חששו ויראו שמא יחטאו, וכל זמן ששהו בעולם הזה היו שרויים במגור ויראה שמא יגבור עליהם היצר הרע ויחטיאם, ומשום כך נזהרו מאוד בתורה ובתפילה, כדי שיעזרום להינצל מן החטא.
(מעגלי צדק, אות ז')
