הקם בחצות צריך ליזהר בעוד דברים

עצה וסגולה יומית: 

 הקם בחצות צריך ליזהר בעוד דברים

וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לֵידַע דְּלָאו בְּקִימַת חֲצוֹת לְבַדָּהּ תַּלְיָא מִלְּתָא, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה זֶה הַקָּם בַּחֲצוֹת שָׁלֵם בְּכָל דְּרָכָיו, שֶׁיִּהְיֶה מִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת כָּרָאוּי, וְיִהְיֶה מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בֶּאֱמוּנָה, וְלֹא יוֹצֵא שֶׁקֶר עַל פִּיו. וְאִם הוּא בַּעַל תּוֹרָה לֹא יִתְבַּטֵּל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה כָּל עֵת שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בִּמְלָאכָה אוֹ בִּסְחוֹרָה. כְּלָל הָעוֹלֶה, יִהְיֶה זָרִיז בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה כָּרָאוּי, וּכְשֶׁיִּהְיֶה עוֹשֶׂה כָּךְ אָז קִימַת חֲצוֹת תּוֹעִיל לוֹ לְהַשְׁלִימוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אֲבָל אִם הוּא זָהִיר כִּי אִם בְּקִימַת חֲצוֹת לְבַד וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְקִיּוּם הַמִּצְוֹת, עָלָיו נֶאֱמַר (תהלים קכז א) 'שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר', שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן מַקְשִׁיבִים לְקוֹלוֹ כְּלָל, רַק אוֹמְרִים לוֹ שְׁתֹק שְׁתֹק, שְׁתִיקָתְךָ יָפָה מִדִּבּוּרְךָ. לָכֵן יִזָּהֵר הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם בְּכָל דְּרָכָיו, כְּדֵי כְּשֶׁיִּהְיֶה קָם בַּחֲצוֹת לַיְלָה יַקְשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן לְקוֹלוֹ, וְיִכָּתֵב בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן מִבְּנֵי הֵיכָלָא דְּמַטְרוֹנִיתָא.

(מעגלי צדק, אות חי"ת, ד"ה חכו ממתקים)

ווארט יומי:

העוסק בתורה לשמה, תפילתו נשמעת

וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי נְשֵׁי לֶמֶךְ הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי (בראשית ד כג-כד). הָרֶמֶז בָּזֶה, דְּהָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה נִקְרָא חֲתַן מֶלֶךְ, לְפִי שֶׁלָּקַח בִּתּוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. בֶּאֱמֶת, אֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁעוֹסֵק בָּהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ לָעוֹסֵק בָּהּ לִשְׁמָהּ, שֶׁהָעוֹסֵק בָּהּ לִשְׁמָהּ מִקְּרֵי בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר חֲתַן הַמֶּלֶךְ, שֶׁהֲרֵי עוֹשֶׂה לְבַת הַמֶּלֶךְ כָּל תַּכְשִׁיטֶיהָ וְעַל פִּיהָ יֵצֵא וְעַל פִּיהָ יָבוֹא. לֹא כֵן מִי שֶׁעוֹסֵק בָּהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אֵין בּוֹ מִלְּתָא מוֹכְחָא דְּלָקַח בַּת הַמֶּלֶךְ. אֲבָל אָמְרוּ חֲכָמִים (סנהדרין קה:) לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, דְּמִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ. וְהִנֵּה פָּשׁוּט הוּא דְּאֵינָהּ דּוֹמָה תְּפִלַּת שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בָּהּ לִשְׁמָהּ לִתְפִלַּת שֶׁעוֹסֵק בָּהּ לִשְׁמָהּ, דְּזֶה שֶׁעוֹסֵק בָּהּ לִשְׁמָהּ תְּפִלָּתוֹ קְרוֹבָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בָּהּ לִשְׁמָהּ תְּפִלָּתוֹ רְחוֹקָה מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְהִנֵּה הַשְּׁמִיעָה רְחוֹקָה וְהַהַאֲזָנָה קְרוֹבָה:

וְהִנֵּה הָאָדָם הַזֶּה שֶׁזָּכָה לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּמִתְּחִלָּה הָיָה עוֹסֵק בָּהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ וְעַכְשָׁיו חָזַר לַעֲסֹק בָּהּ לִשְׁמָהּ, שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ וְנוֹתֵן הוֹדָאָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאוֹמֵר הַחִלּוּק שֶׁבֵּין עֵת שֶׁהָיָה עוֹסֵק בָּהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ לְעַכְשָׁיו שֶׁעוֹסֵק בָּהּ לִשְׁמָהּ:

וְזֶהוּ שֶׁאוֹמֵר וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו, הוּא מֶלֶךְ הָאָדָם הַזֶּה, שֶׁמָּלַךְ בִּשְׁתֵּי תּוֹרוֹת, לְנָשָׁיו קְרֵי בֵּהּ 'עַל נָשָׁיו'. וּמָה אוֹמֵר עֲלֵיהֶן, כְּשֶׁהָיִיתִי עוֹסֵק בָּכֶם שֶׁלֹּא לְשִׁמְכֶם עֲדַיִן לֹא נִקְרֵאתֶן נָשַׁי, רַק עָדָה וְצִלָּה דְּעָלְמָא, וּלְפִיכָךְ תְּפִלָּתִי הָיְתָה מֵרָחוֹק לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּשְׁמִיעָה שֶׁהִיא רְחוֹקָה, וְזֶהוּ שְׁמַעַן קוֹלִי. אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁאֲנִי עוֹסֵק בָּכֶם לְשִׁמְכֶם, עַתָּה נִקְרָאִים 'נָשַׁי' בֶּאֱמֶת, וְזֶהוּ נְשֵׁי לֶמֶךְ, אִם כֵּן עַכְשָׁיו הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי, תַּעֲשׂוּ הַאֲזָנָה לִתְפִלָּתִי לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתִּהְיֶה קְרוֹבָה לוֹ, כִּי כְּבָר נִצַּחְתִּי יֵצֶר הָרָע וְהָרַגְתִּי אוֹתוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁהֵמַתִּי עַצְמִי עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה. וְזֶהוּ כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי, אִישׁ שֶׁהוּא יֵצֶר הָרָע, הָרַגְתִּי, בִּשְׁבִיל שֶׁפָּצִיתִי וְצִעַרְתִּי עַצְמִי עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה בֶּאֱמֶת. וְיֶלֶד, שֶׁהוּא יֵצֶר הַטּוֹב שֶׁנִּקְרָא (קהלת ד יג) 'יֶלֶד מִסְכֵּן', הוּא לְחַבֻּרָתִי, שֶׁנִּתְחַבֵּר עִמִּי וּמְסַיְּעֵנִי:

(פיתוחי חותם, פרשת בראשית)