הנאה גדולה להקב"ה מחידושי תורה
עצה וסגולה יומית:
הקם בחצות צריך ליזהר בעוד דברים
וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת צָרִיךְ לֵידַע דְּלָאו בְּקִימַת חֲצוֹת לְבַדָּהּ תַּלְיָא מִלְּתָא, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה זֶה הַקָּם בַּחֲצוֹת שָׁלֵם בְּכָל דְּרָכָיו, שֶׁיִּהְיֶה מִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת כָּרָאוּי, וְיִהְיֶה מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בֶּאֱמוּנָה, וְלֹא יוֹצֵא שֶׁקֶר עַל פִּיו. וְאִם הוּא בַּעַל תּוֹרָה לֹא יִתְבַּטֵּל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה כָּל עֵת שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בִּמְלָאכָה אוֹ בִּסְחוֹרָה. כְּלָל הָעוֹלֶה, יִהְיֶה זָרִיז בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה כָּרָאוּי, וּכְשֶׁיִּהְיֶה עוֹשֶׂה כָּךְ אָז קִימַת חֲצוֹת תּוֹעִיל לוֹ לְהַשְׁלִימוֹ בִּשְׁלֵמוּת, אֲבָל אִם הוּא זָהִיר כִּי אִם בְּקִימַת חֲצוֹת לְבַד וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְקִיּוּם הַמִּצְוֹת, עָלָיו נֶאֱמַר (תהלים קכז א) 'שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר', שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן מַקְשִׁיבִים לְקוֹלוֹ כְּלָל, רַק אוֹמְרִים לוֹ שְׁתֹק שְׁתֹק, שְׁתִיקָתְךָ יָפָה מִדִּבּוּרְךָ. לָכֵן יִזָּהֵר הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם בְּכָל דְּרָכָיו, כְּדֵי כְּשֶׁיִּהְיֶה קָם בַּחֲצוֹת לַיְלָה יַקְשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן לְקוֹלוֹ, וְיִכָּתֵב בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן מִבְּנֵי הֵיכָלָא דְּמַטְרוֹנִיתָא.
(מעגלי צדק, אות חי"ת, ד"ה חכו ממתקים)
ווארט יומי:
הנאה גדולה להקב"ה מחידושי תורה
אֶפְשָׁר לוֹמַר דְּמִי שֶׁתּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ וְלָא פָּסֵיק גִּרְסָא מִפֻּמֵּיהּ, פָּטוּר מִן הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ עַל הָרַשְׁבִּ"י עָלָיו הַשָּׁלוֹם (שבת יא.). וְזֶהוּ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהלים קיט צז) מָה אָהַבְתִּי תוֹרָתֶךָ, וּמֵרֹב אַהֲבָתִי אוֹתָהּ, אֵינִי פּוֹסֵק מִמֶּנָּה אֲפִלּוּ בִּזְמַן שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת. וְהַתְּפִלָּה נִקְרֵאת 'שִׂיחָה' כַּיָּדוּעַ (ברכות כו:), וְזֶהוּ כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי, דְּהַיְנוּ אֵינִי מַנִּיחַ הַשִּׂיחָה שֶׁל תּוֹרָה וְעוֹסֵק בְּשִׂיחָה שֶׁל תְּפִלָּה, דְּהַתּוֹרָה הִיא שִׂיחָה וְהַתְּפִלָּה הִיא שִׂיחָה, וְאֵין מְבַטְּלִין שִׂיחָה מִפְּנֵי שִׂיחָה. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בִּירוּשַׁלְמִי (שבת פ"א ה"ב) זֶה שִׁינוּן וְזֶה שִׁינוּן וְאֵין מַפְסִיקִין שִׁינוּן מִפְּנֵי שִׁינוּן. וְהַטַּעַם מִשּׁוּם דְּהַתּוֹרָה שֶׁהוּא עוֹסֵק בָּהּ לִשְׁמָהּ מִתְגַּלִּין לוֹ רָזֵי הַתּוֹרָה כָּאָמוּר, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֵשׁ לוֹ הֲנָאָה גְּדוֹלָה בַּחִדּוּשִׁים הַמִּתְחַדְּשִׁים בַּתּוֹרָה, וּבִפְרָט אִם מְחַדֵּשׁ בָּהּ חִדּוּשִׁים עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הוּא, אִם תִּהְיֶה תּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ לֹא יִפְסֹק מִן הַתּוֹרָה לִתְפִלָּה. וְעַל זֶה אָמַר כָּל הַיּוֹם הִיא שִׂיחָתִי, אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת תְּפִלָּה אֵינִי פּוֹסֵק מִן הַתּוֹרָה, רַק הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ הִיא לִי בִּמְקוֹם הַתְּפִלָּה, וְזֶהוּ הִיא שִׂיחָתִי, הַיְנוּ בִּמְקוֹם תְּפִלָּתִי:
