הגאה גורם אחיזת הקליפה באותיות השם הק'

עצה וסגולה יומית: 

הגאה גורם אחיזת הקליפה באותיות השם הק'

הוּבָא בְּמִשְׁנַת חֲסִידִים (מסכת התשובה פ"ב אות א), דְּהַגֵּאֶה גּוֹרֵם לְהַקְּלִפּוֹת לְהִתְאַחֵז אֲפִלּוּ בְּאוֹתִיּוֹת י"ה שֶׁל שֵׁם הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ הוּא, לְפִי שֶׁאֵין לָהֶם אֲחִיזָה רַק בְּאוֹתִיּוֹת ו"ה הָאַחֲרוֹנוֹת, וְהַגֵּאֶה גּוֹרֵם לָהֶם לְהִתְאַחֵז אֲפִלּוּ בְּאוֹתִיּוֹת י"ה, וְלָכֵן 'גַּאֲוָה' גִּימַטְרִיָּא י"ה, לִרְמֹז שֶׁפּוֹגֵם בְּשֵׁם יָ"ה וּמַגְבִּיר כֹּחַ אֱלֹהִים אֲחֵרִים.

(פיתוחי חותם פר' תזריע, ד"ה אדם)

ווארט יומי:

בזכות קדושת ישראל ואחדותם זכו לתורה

וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר. וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות יט ב-ג). אֶפְשָׁר לוֹמַר, דְּרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין קו.) דָּרְשׁוּ עַל פָּסוּק (שמות יז ח) 'וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם', שֶׁרָפוּ יְדֵיהֶם מִן הַתּוֹרָה, לְפִיכָךְ נִתְגָּרָה בָּהֶם עֲמָלֵק. וְעַכְשָׁו שֶׁנִּתְקָרְבוּ לְהַר סִינַי וְרָצוּ לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, הֵסִירוּ רִפְיוֹן יָדַיִם וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם לְקַבֵּל הַתּוֹרָה וּלְשָׁמְרָהּ בִּזְרִיזוּת, וְנִתְקַדְּשׁוּ וְנִתְטַהֲרוּ וְנַעֲשׂוּ אֲהוּבִים זֶה לָזֶה בְּלֵב אֶחָד כְּאִישׁ אֶחָד. וּמִצַּד קְדֻשָּׁתָם וְטָהֳרָתָם וְאַחְדוּתָם זָכָה מֹשֶׁה שֶׁעָלָה אֶל הָאֱלֹהִים, דִּזְכוּת יִשְׂרָאֵל הִיא שֶׁהִשְׁלִימָה לְמֹשֶׁה מַעֲלָתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּתַּלְמוּד (סנהדרין יא.) שֶׁיָּצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה יֵשׁ אֶחָד כָּאן שֶׁרָאוּי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו שְׁכִינָה כְּמֹשֶׁה אֶלָּא שֶׁאֵין דּוֹרוֹ רָאוּי לְכָךְ. מִכָּאן רְאָיָה שֶׁזְּכוּת הַדּוֹר הִיא שֶׁמְּסַיַּעַת לִשְׁלֵמוּת גְּדוֹל הַדּוֹר. וְהִנֵּה מָצִינוּ שֶׁהָאָבוֹת נִקְרָאִים 'הָרִים', וְיִשְׂרָאֵל, עַכְשָׁו שֶׁנִּתְקַדְּשׁוּ בְּאַחְדוּת אַחַת, נִקְרְאוּ כֻּלָּם בְּשֵׁם 'הַר אֶחָד':

עזבו את הרפיון בתורה והתאחדו

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים, דְּהַיְנוּ, נָסְעוּ מֵרִפְיוֹן יָדַיִם שֶׁהָיָה בָּהֶם בַּתְּחִלָּה, עַכְשָׁו הֵסִירוּ רִפְיוֹן יָדַיִם וּבָאוּ לְמִדְבַּר סִינַי בִּזְרִיזוּת, לְקַבֵּל הַתּוֹרָה בִּזְרִיזוּת וּלְשָׁמְרָהּ בִּזְרִיזוּת. וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל, נַעֲשׂוּ בְּלֵב אֶחָד כְּאִישׁ אֶחָד, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא מס' דבחודש א). נֶגֶד הָהָר, לִרְמֹז דִּכְמוֹ שֶׁהַר סִינַי גּוּף אֶחָד, גַּם הֵם נַעֲשׂוּ הַר אֶחָד, גּוּף אֶחָד וּקְדֻשָּׁה אַחַת וְאַחְדוּת אַחַת, וְזֶהוּ נֶגֶד הָהָר:

אחר שזכו לשלימות קבלו את התורה

וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר, הָהָר הֵם יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְעוֹד נַמִי, הָהָר בְּמִלּוּי כָּזֶה: הֵ"י הֵ"י רֵי"שׁ עִם הַכּוֹלֵל גִּימַטְרִיָּא 'יִשְׂרָאֵל'. וְזֶהוּ וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר, דְּהַיְנוּ, זֹאת הַמַּעֲלָה שֶׁבָּאָה לְךָ מִסִּבַּת הָהָר, שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל. וְעַכְשָׁו הַכֹּל מְתֻקָּן, הָעָם מְתֻקָּנִים וְהַמַּנְהִיג מְתֻקָּן, גַּם אֲנִי אֵינִי מוֹנֵעַ הַשְׁפָּעָתִי מֵהֶם, לְפִיכָךְ כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:

(פיתוחי חותם פרשת יתרו)