דיבור שאינו קדוש מייגע הקדושה

עצה וסגולה יומית: 

ע"י לימוד התורה מתרבים גם האור והשפע

עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה לִשְׁמָהּ אָדָם בּוֹנֶה עוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים לְמַעְלָה וּמְקַיְּמָם (זוהר ח"א ד:), דְּעַל יְדֵי הַתּוֹרָה נִבְרָא הָעוֹלָם (שם ח"א ה.), וּכְשֶׁאָדָם לוֹמְדָהּ לִשְׁמָהּ גּוֹרֵם עַל יְדֵי זֶה שֶׁיִּתְקַיְּמוּ הָעוֹלָמוֹת וְיִתְרַבֶּה הָאוֹר וְהַשֶּׁפַע בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים.

(דורש טוב, דרוש א' לנפטרים)

ווארט יומי:

דיבור שאינו קדוש מייגע הקדושה

וְעַל זֶה נֶאֱמַר (מלאכי ב יז) הוֹגַעְתֶּם ה' בְּדִבְרֵיכֶם, דְּהַיְנוּ בִּמְקוֹם שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁעַל יְדֵי דִּבְרֵיכֶם אַתֶּם בּוֹנִים עוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים בִּקְדֻשָּׁה וְתַעֲשׂוּ הֲרָמַת רֹאשׁ לַקְּדֻשָּׁה, עַכְשָׁו עֲשִׂיתֶם חֲלִישׁוּת וִיגִיעָה וַעֲיֵפוּת לַקְּדֻשָּׁה, וְהִגְבַּרְתֶּם לַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְזֶהוּ 'הוֹגַעְתֶּם ה' בְּדִבְרֵיכֶם', בְּדִבְרֵיכֶם מַמָּשׁ, שֶׁאֵינָם קְדוֹשִׁים, שֶׁנִּתְעַבְּרוּ בַּהֲבָלִים טְמֵאִים כָּאָמוּר:

דיבור קדוש ממשיך הקדושה

וְעַל זֶה אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהלים לד יג-יד) מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב, נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה. מַזְהִיר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְאוֹמֵר מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים, דְּהַיְנוּ הַחַיִּים הָעֶלְיוֹנִים דִּקְדֻשָּׁה, לְהַמְשִׁיכָם אֵלָיו לְהָאִירָם עָלָיו, דְּזֶהוּ הַנִּקְרָא אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב, דְּהַיְנוּ שֶׁאוֹהֵב יְמֵי חַיָּיו שֶׁנָּתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי 'לִרְאוֹת טוֹב', דְּהַיְנוּ שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו קְדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה, כְּדֵי שֶׁיַּעֲבֹד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁלֵמוּת, דְּזֶהוּ עִקַּר בְּרִיאַת הָאָדָם לָעוֹלָם הַזֶּה. וְאוֹמֵר, מִי שֶׁחָפֵץ בַּדָּבָר הַזֶּה, זֶה הַדָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹר וְלִזָּהֵר בּוֹ כְּדֵי שֶׁיַּשִּׂיג הַשָּׂגָה הַזֹּאת שֶׁהוּא חָפֵץ בָּהּ, יְקַיֵּם נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, דְּהַיְנוּ צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע שֶׁהָעִנְיָן הַזֶּה שֶׁל תִּקּוּן הָעוֹלָמוֹת וּבִנְיָנָם תָּלוּי בְּדִבּוּר הָאָדָם הַיּוֹצֵא מִפִּיו עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלּוֹת, וְעַל יְדֵי בִּרְכוֹת הַמִּצְוֹת. נִמְצָא הַכֹּל תָּלוּי בְּהֶבֶל הַפֶּה שֶׁהוּא רוּחָנִי וְעוֹלֶה עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְנִתְקָנִים עַל יָדוֹ כָּאָמוּר, וְאֵין הֶבֶל הַפֶּה יָכוֹל לַעֲשׂוֹת פְּעֻלּוֹת אֵלּוּ עַד שֶׁיִּהְיֶה הֶבֶל קָדוֹשׁ וְטָהוֹר בְּלִי תַּעֲרֹבֶת הֲבָלִים טְמֵאִים, לָכֵן צָרִיךְ שְׁמִירָה גְּדוֹלָה עַד מְאֹד שֶׁלֹּא יְטַנֵּף אוֹתוֹ עָרֵל וְטָמֵא, וְזֶהוּ נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה, דְּהָעִקָּר הוּא שְׁמִירַת הַהֲבָלִים שֶׁלֹּא יִתְעָרְבוּ בַּהֲבָלִים הַטְּמֵאִים:

(שערי תשובה, אות יד)