דבר שמסופק אם הוא מהיצר - ירחיקנו
עצה וסגולה יומית:
דבר שמסופק אם הוא מהיצר - ירחיקנו
לְפִיכָךְ כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סָפֵק שֶׁמָּא עֵצָה זוֹ מִצַּד יֵצֶר הָרָע, יַחְמִיר עַל עַצְמוֹ וִיבַטְּלֶנָּה, כִּי הָרְדִיפָה דְּרוֹדֵף יֵצֶר הָרָע לָאָדָם, אֵין רְדִיפָה יוֹתֵר מִמֶּנָּה, כִּי אֵינוֹ נִפְרָד מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד, וְתָמִיד מָצוּי עִמּוֹ וְרוֹאֶה בְּמַעֲשָׂיו. וְלָכֵן בְּכָל דָּבָר שֶׁאָדָם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת, יַבְחִין בּוֹ אִי אִיכָּא סְפֵיקָא דְּיֵצֶר הָרָע יֵשׁ לוֹ אֲחִיזָה בְּאוֹתוֹ דָּבָר, יַרְחִיקֶנּוּ מִמֶּנּוּ, וְזוֹ הִיא הַשְּׁמִירָה הַמְעֻלָּה כְּשֶׁיִּשְׁמֹר אָדָם אֶת עַצְמוֹ בִּדְבַר קְדֻשָּׁה, שֶׁלֹּא יַשְׁאִיר לְיֵצֶר הָרָע אֲחִיזָה בּוֹ.
(אלף בינה, אות זי"ן ה)
ווארט יומי:
הקרבן מכפר רק עם תשובה
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם (ויקרא א, ב).
לִכְאוֹרָה, מְקוֹמָהּ שֶׁל תֵּבַת "מִכֶּם" צָרִיךְ לִהְיוֹת לְאַחַר תֵּבַת "אָדָם", וְהָיָה צָרִיךְ לְהִכָּתֵב 'אָדָם מִכֶּם כִּי יַקְרִיב קָרְבָּן'.
אֵין הַקָּרְבָּן מוֹעִיל מְאוּמָה, אֶלָּא אִם כֵּן בָּא בְּיַחַד עִם תְּשׁוּבָה מֵעֻמְקָא דְּלִיבָּא. כִּי כָּל עוֹד לֹא יַכְנִיעַ הַחוֹטֵא אֶת לְבָבוֹ הֶעָרֵל, גַּם אִם יָבִיא אֵילֵי נְבָיוֹת, לֹא יָסוּרוּ עֲווֹנוֹתָיו מִמֶּנּוּ.
"אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם", שֶׁעִקַּר הַהַקְרָבָה תִּהְיֶה מֵעַצְמוֹ, וּלְאַחַר מִכֵּן "תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם", עִם קָרְבַּנְכֶם, שֶׁבְּצֵרוּף הַתְּשׁוּבָה הַשְּׁלֵמָה עִם הֲבָאַת הַקָּרְבָּן אֶל הַמִּזְבֵּחַ יֵרָצֶה עֲווֹנוֹ.
עוֹד יֵשׁ לוֹמַר, כִּי בַּתֵּבוֹת "תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם" שָׁב הַכָּתוּב וְכוֹפֵל אֶת אוֹתוֹ עִנְיָן, כִּי הַבְּהֵמָה הַבָּקָר וְהַצֹּאן לֹא יִפְעֲלוּ פְּעֻלָּתָם אֶלָּא כַּאֲשֶׁר "תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם", שֶׁיִּתְקָרְבוּ הָרְחוֹקִים לִהְיוֹת קְרוֹבִים אֶל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
