גאולת ישראל תלויה בגאולת השכינה
עצה וסגולה יומית:
יזהר בקיום סעודה רביעית
גַּם סְעֻדָּה רְבִיעִית צָרִיךְ לִזָּהֵר בְּקִיּוּמָהּ לְלַוּוֹת הַמַּלְכָּה, וְגַם כֵּן הִיא כְּנֶגֶד דָּוִד הַמֶּלֶךְ, לְפִי שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ וַאֲבוֹת הָעוֹלָם הֵם אַרְבַּע רַגְלֵי הַכִּסֵּא (זוהר ח"ב קז., ח"ג רסב:), וְצָרִיךְ הָאָדָם לְהַשְׁלִים הַכִּסֵּא בִּסְעֻדַּת דָּוִד הַמֶּלֶךְ.
(גנזי המלך)
ווארט יומי:
גאולת ישראל תלויה בגאולת השכינה
וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי (ו, ה)
כל מקום שגלו ישראל אליו, גלתה שכינה עמהם. כי הקדוש ברוך הוא, בכל צרתם - לו צר, ואינו מזניח בניו בעת צרתם חלילה, אלא הולך עמהם לתומכם ולשומרם, ומשפיע שפע ברכה על המקום שבו נמצאים בניו האהובים, עד אשר תעלה זכותם לפניו ויגאלם, ויביאם בשמחה ובששון לארצם כבתחילה.
זו גם כוונת הכתוב כאן בפרשתנו: 'וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל' - 'נאקת' אותיות 'קנאת', כלומר, ראה ה' כי מקנאים ישראל לכבוד השכינה ורוצים להצילה מצערה, ולמרות שיעבודם בעצמם ביד המצרים הרשעים, לא שתו ליבם לכל זאת אלא אך ורק לגלות השכינה, ומשום כך 'ואזכור את בריתי' - זכר גם הבורא יתברך את שכינתו הנקראת 'ברית', וממילא נזכרו ישראל יחד עימה, כי זה תלוי בזה.
