בתחילה נהנים מהעולם הזה ובסוף מענים בני אדם

עצה וסגולה יומית: 

ע"י ג' תפילות ביום מפיל הסטרא אחרא

וְגָדוֹל כֹּחַ הַתְּפִלָּה שֶׁנּוֹצֵחַ כָּל כֹּחוֹת הַסִּטְרָא אַחֲרָא. וְלָזֶה רָמַז לָהֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם מֵחֲמַת שֶׁאַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם, דְּהַיְנוּ שֶׁכָּל יוֹם וָיוֹם אַתֶּם קְרֵבִים לְמִלְחָמָה חֲדָשָׁה, גַּם מִזֶּה אַל תִּירְאוּ, שֶׁהֲרֵי הִקְדַּמְתִּי וְאָמַרְתִּי לָכֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וּמִלַּת שְׁמַע רָאשֵׁי תֵּבוֹת שַׁחֲרִית מִנְחָה עַרְבִית, דְּהַיְנוּ, כְּשֶׁתְּקַיְּמוּ שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת בַּיּוֹם, אַף עַל גַּב דְּיֵצֶר הָרָע מִתְחַדֵּשׁ עֲלֵיכֶם בְּכָל יוֹם, הֲרֵי גַּם אַתֶּם מְחַדְּשִׁים תְּפִלּוֹת בְּכָל יוֹם, וְגָדוֹל כֹּחַ הַתְּפִלָּה דְּנוֹצֵחַ כֹּחוֹת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, דְּהִנֵּה 'תְּפִלָּה' אוֹתִיּוֹת 'הַפָּלַת', דְּהַיְנוּ דְּהַתְּפִלָּה הִיא הַמַּפֶּלֶת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְלָכֵן כְּשֶׁתִּהְיוּ מְקַיְּמִים שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת בַּיּוֹם, בָּזֶה אַל תִּירְאוּ מִמִּלְחָמָה דְּיֵצֶר הָרָע שֶׁבְּכָל יוֹם.

(פיתוחי חותם פרשת שופטים, ד"ה כי תצא)

ווארט יומי:

בתחילה נהנים מהעולם הזה ובסוף מענים בני אדם

וּבָא לְפָרֵשׁ בְּמַה נַעֲשׂוּ אֵלֶּה בְּנֵי אָדָם בָּנָיו שֶׁל יֵצֶר הָרָע. רִאשׁוֹן הוּא לוֹטָן, אוֹתִיּוֹת 'נוֹטֵל', זֶה הַתְחָלַת בְּנֵי אָדָם בְּפִתּוּי יֵצֶר הָרָע, בַּתְּחִלָּה נוֹטְלִים הַבְלֵי הָעוֹלָם וּמִתְעַסְּקִים בָּהֶם. וְכֵיוָן שֶׁמִּתְעַסְּקִים בָּהֶם, אַחֲרֵי זֶה עוֹשִׂים אוֹתָם מַלְבּוּשׁ וְלוֹבְשִׁים אוֹתָם, וְזֶהוּ וְשׁוֹבָל, אוֹתִיּוֹת 'וּלְבוּשׁ', מִתְלַבֵּשׁ בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם. אַחַר כָּךְ עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה אַחֶרֶת חֲמוּרָה, וְלֹא דַּי לוֹ שֶׁעוֹשֶׂה מַלְבּוּשׁ בְּמַעֲשֵׂה יֵצֶר הָרָע, אֶלָּא גַּם הַגּוּף מִצְטַבֵּעַ בְּמַעֲשֵׂה יֵצֶר הָרָע, וְזֶהוּ וְצִבְעוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּצְבָּע גַּם גּוּפוֹ. וְלֹא דַּי לוֹ, אֶלָּא אַחַר זֶה מוֹצִיא פְּעֻלּוֹתָיו הָרָעִים לַחוּץ וּמַרְאֶה אוֹתָם בְּפֹעַל, וְזֶהוּ וַעֲנָה, דְּהַיְנוּ דְּבָרִים הַמְעַנִּים בְּנֵי אָדָם וּמַעֲשִׂים הַמְעַנִּים בְּנֵי אָדָם, בְּלָשׁוֹן הָרָע וְרַמָּאוּת וְאָוֶן וְעָוֶל וְאוֹנָאָה:

יצר הרע ותאוותיו מולכים בו ושולטים עליו

[וְדִשׁוֹן וְאֵצֶר וְדִישָׁן אֵלֶּה אַלּוּפֵי הַחֹרִי בְּנֵי שֵׂעִיר בְּאֶרֶץ אֱדוֹם.] אַחַר זֶה מְעַנֵּג עַצְמוֹ בְּתַאֲווֹת הָעוֹלָם, וְזֶהוּ וְדִשׁוֹן. וְזֶה גָּרַם לוֹ עַד שֶׁדּוֹחֵק עַצְמוֹ לִמְצֹא תַּאֲוָתוֹ, וְזֶהוּ וְאֵצֶר, וּבָזֶה מַשִּׂיג כָּל הַתַּאֲווֹת, וְזֶהוּ וְדִישָׁן. וְכָל אֵלֶּה כֹּחוֹת יֵצֶר הָרָע, וְנַעֲשִׂים כֻּלָּם מְלָכִים עָלָיו, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר אֵלֶּה אַלּוּפֵי הַחֹרִי, כְּלוֹמַר, אֵלֶּה מְלָכִים שֶׁיָּצְאוּ מִיֵּצֶר הָרָע שֶׁהוּא הַחֹרִי, חֲרוֹן אַף, בְּנֵי שֵׂעִיר, הוּא יֵצֶר הָרָע. בְּאֶרֶץ אֱדוֹם, הוּא מְקוֹם הַתֹּקֶף שֶׁל יֵצֶר הָרָע, וְכָל אָדָם שֶׁשּׁוֹלֵט בּוֹ יֵצֶר הָרָע בַּכֹּחוֹת הַנִּזְכָּרִים, הָאָדָם וְהַמָּקוֹם שֶׁהוּא יוֹשֵׁב בּוֹ נִקְרָא אֶרֶץ אֱדוֹם, שֶׁהוּא יֵצֶר הָרָע. וְזֶה רָמְזָה הַתּוֹרָה דֶּרֶךְ כְּלָל תְּחִלָּה, אַחַר כָּךְ רָמְזָה בִּפְרָט כָּל מַה שֶּׁיּוֹצֵא מִכָּל כֹּחַ וְכֹחַ הַנִּזְכָּרִים, וְזֶה יָצָא רִאשׁוֹנָה:

(פיתוחי חותם פרשת וישלח)