שְׁמַע יִשְׂרָאֵל: הילדה שנולדה כבדת שמיעה, הרופאים לא נתנו לה הרבה סיכויי שמיעה, האב קיים סגולת לימוד הלכות קריאת שמע, כהיום הילדה שומעת כאחד האדם
למרבה ההפתעה, הבדיקה הלכה והתארכה, הלכה ונמשכה. ובסיומה – יצא הרופא והכריז: 'אינני מבין איך, אבל הילדה שומעת מצויין, כאחד האדם! בדקנו שוב ושוב, התקשינו להאמין שלאחר זמן כה קצר מקליטת השתל הילדה כבר שומעת היטב. אבל ככה זה, נקודה. בדקנו שוב ושוב, היא שומעת נהדר, בדיוק כמו בני גילה!'
האב המופתע חיבק את בתו חזק, בהודאה לה' על חסדו ורחמיו. נתנו לו בקושי שביב של תקוה, והנה כי כן – הילדה שומעת מצויין, מי היה מאמין! דילגה בקלילות על חודשים של הסתגלות, על מדרגות ושלבים בהפעלת השתל, והנה היא שומעת כאחד האדם, בלי שניתן להבחין שהיא עושה זאת בעזרת שתל שהושתל באוזניה אך לפני כמה חודשים!
הבשורה נחתה על ההורים הצעירים כרעם ביום בהיר. הן כל הורה חפץ ושואף שילדיו יהיו בריאים ומוצלחים, שכל איבריהם יפעלו כראוי וכהלכה, בהתאם לבני גילם.
אולם, למרבה הצער, זה עתה הודיעם הרופא כי בתם לא תוכל לשמוע כראוי, אלא אם תעבור ניתוח במסגרתו יותקן באזניה שתל מיוחד, שגם הוא לא מבטיח דבר – אבל מאפשר לתלות תקווה שיבוא יום והיא תוכל לשמוע, אולי, איכשהו... ההורים מיהרו לקבוע תור לניתוח הדרוש, ובד בבד – החליט האב לסור למעונו של מרן הגאון רבי חיים קניבסקי זצ"ל, ולבקש את עצתו וברכתו. רבי חיים הקשיב לדברים בכובד ראש, שמע על הסיכויים והסיכונים, על השתל ועל התקוות הנתלות בו, וכהרף עין פסק ואמר: 'כדאי שתלמדו הלכות קריאת שמע. זה יסייע שבתכם תוכל לשמוע כאחד האדם!'
האב נדהם, התקשה להבין את פשרם של דברי רבי חיים. מה הקשר בין שתל באוזניים לבין הלכות קריאת שמע?! – הוא הרהיב עוז ושטח את תמיהתו בפני רבי חיים, שהגיב על אתר: 'פשוט: הלא בהלכות קריאת שמע יש הלכה 'השמע לאוזניך את שאתה מוציא בפיך'. לפיכך זו סגולה לשמיעה טובה!' – אמר רבי חיים, והאב אימץ את העצה והחל ללמוד הלכות קריאת שמע.
מועד הניתוח הגיע, והניתוח עבר בהצלחה בחסדי שמים. הרופאים הסבירו כי עכשיו מתחיל תהליך ארוך של 'קליטת השתל'. להורים הוסבר שהשתל מתחיל את תהליך השמיעה מחדש – כמו אוזני תינוק בן יומו. בתחילה בקושי שומעים משהו, אחר כך ניתן להבחין בצלילים ורעשים עמומים, ועם הזמן השמיעה הולכת ומתחדדת, כאשר התקוה היא כי עם הזמן יגיע השתל ליכולת שמיעה טובה. 'אבל זה יקח זמן, נמתין לפחות כמה חודשים, ונראה לאן נגיע' – אמרו הרופאים.
כמקובל לאחר ניתוחים מעין אלו, נקבעו לילדה סידרת פגישות מעקב בבית החולים.
בכל פגישה כזו, שבו הרופאים והתריעו כי הם עדיין בכלל לא בוחנים את יכולות השמיעה, שכן בכל מקרה – עד שהילדה תחיל לשמוע בעזרת שתל יקח זמן רב. הם רק בודקים שהשתל נקלט, שהאוזן לא מזדהמת, וכן הלאה...
כעבור תקופת מה, הודיעו הרופאים כי אפשר כבר לקבוע פגישה ראשונית לבדיקת שמיעה. הם קבעו מועד לפגישה הזו, אולם מכל מיני סיבות – מועד הבדיקה נדחה. גם כשהגיע התאריך החילופי חלו עיכובים שונים, ושוב נדחה מועד הבדיקה. הרופאים אמרו כי ממילא אין סיבה להילחץ הרי זה עתיד לקחת עוד חודשים ארוכים עד שהילדה תשמע... סוף סוף, הגיע יום בדיקת השמיעה. כשההורים נכנסו, שבו הרופאים והתריעו כי הם מקווים שהילדה תשמע 'משהו', צליל, רעש, משהו שיושמע באוזניה בקול רם – והיא תגיב לו. וכך הילדה נכנסת לבדיקה, כשהוריה מקווים שהיא שומעת 'משהו'..., משהו שיתן תקוה!
למרבה ההפתעה, הבדיקה הלכה והתארכה, הלכה ונמשכה. ובסיומה – יצא הרופא והכריז: 'אינני מבין איך, אבל הילדה שומעת מצויין, כאחד האדם! בדקנו שוב ושוב, התקשינו להאמין שלאחר זמן כה קצר מקליטת השתל הילדה כבר שומעת היטב. אבל ככה זה, נקודה. בדקנו שוב ושוב, היא שומעת נהדר, בדיוק כמו בני גילה!'
האב המופתע חיבק את בתו חזק, בהודאה לה' על חסדו ורחמיו. נתנו לו בקושי שביב של תקוה, והנה כי כן – הילדה שומעת מצויין, מי היה מאמין! דילגה בקלילות על חודשים של הסתגלות, על מדרגות ושלבים בהפעלת השתל, והנה היא שומעת כאחד האדם, בלי שניתן להבחין שהיא עושה זאת בעזרת שתל שהושתל באוזניה אך לפני כמה חודשים!
בלב שמח ומתרונן, כשהוא מודה לה' על חסדו, ובד בבד מופתע מעוצמת הנס המתחולל מול עיניו, שב לשגרת יומו והגיע לסדר לימודו הקבוע. והנה, באותו היום נפל בחלקו ללמוד את הגמרא העוסקת בהלכות קריאת שמע, ומול עיניו הוא רואה את דברי חז"ל שדרשו: 'השמע לאוזניך את מה שאתה מוציא מפיך!'
לפתע צץ זיכרון עמום ממעמקי מוחו והיכה בו כברק: הן הנס הזה לא קרה בחלל ריק, יש לו התחלה... אי אז, לפני כמה חודשים כאשר החל ללמוד הלכות קריאת שמע, כפי שיעץ לו רבי חיים קניבסקי, שגם הסביר לו את טעם הוראתו זו – שכן בקריאת שמע יש הלכה 'השמע לאוזניך!' – ועיניו הרואות ואוזניו השומעות כי כך אכן קרה, והילדה שומעת מצויין מעל ומעבר לציפיות! אין זאת אלא בזכות לימוד הלכות קריאת שמע!
סיפור מופלא זה, מעורר את הלב: הרי קריאת שמע היא מצוה אותה אנו מקיימים לפחות פעמיים ביום. זו מצוה שיש לה הלכות רבות, שכדאי וצריך להקפיד על כל פרטיהן, אלא שהשגרה עשויה להשכיח מאיתנו את ההקפדה המלאה. כמה כדאי לחזור וללמוד הלכות קריאת שמע, ולמלא אותן בהקפדה! הרי קריאת שמע היא מצוה כה יקרה, זו ההכרזה שלנו שאנו בניו של ה' ומאמינים בו בכל לב. הבה נשקיע את הזמן כדי להכריז את ההכרזה הזו כראוי, כדי לקרוא קריאת שמע כהלכתה – בכוונה הראויה, בדקדוק התיבות, תוך שמיעת הקריאה, ובזמנה כמובן. בקריאת שמע טמונה תמצית הכרזת היהדות שלנו – הבה נקיים מצוה זו בכל פרטיה ודקדוקיה, ונזכה להשפעות הרבות הטמונות בה ברוחניות ובגשמיות!
