נשאר תקוע בדרך ללא יכולת להתניע את מכוניתו וללא טלפון, ובאמצע באה הישועה המופלאה
חשבתי להתקשר לאחד ממכריי שיבוא לקחת אותי, אך הטלפון לא עבד כי הסוללה של הנייד התרוקנה...
עמדתי כך בשולי הכביש במשך שעה וחצי! בזמן הזה התפללתי אל ה' שיעזור לי, וגם התחזקתי באמונה. אמרתי לעצמי: 'כל מה שה' עושה זה לטובה, כמו שנאמר – טוב ה' לכל', אין ספק שמה שקורה פה עכשיו, זה טוב. איך שאני מסיים למלמל את הדברים שהכל ה' עושה לטובה, לפתע עוצר לידי רכב יוקרתי מאוד. "מה הבעיה"?
שאל אותי הנהג. סיפרתי לו שאני צריך להגיע בדחיפות לעיר, והרכב שלי תקוע.
"אני ממהר מאוד", אמר בעל הרכב, "אך אם אתה רוצה תיכנס לאוטו, ותיסע איתי עד הכניסה לעיר, ומשם תסתדר איכשהו". מחוסר ברירה נכנסתי לרכב, והאיש החל לנסוע.
סיפר רבי בן ציון סנה ממונסי. יהודי בשם ר' יחזקאל לנדא מארה"ב התקשר אלי, וסיפר בהתרגשות את אשר ארע עמו: הוא עבד אצל מעסיק גוי כגרפיקאי, ויום אחד בעל הבית פיטר חלק מן העובדים וביניהם את ר' יחזקאל. הייתה זו מכה קשה לר' יחזקאל, שהתקשה במציאת מקום עבודה חדש. עברו חודשיים ושלושה, ור' יחזקאל לא מצליח למצוא עבודה. אולם מתוך הייאוש והחשיכה, נדלק לו אור של רוחניות: 'יש בורא לעולם, והפרנסה ממנו. צריך להתפלל אליו!', חשב לעצמו והתחיל להתפלל מעמק הלב ובכוונה גדולה, ולא רק על כסף... התפלל והתפלל, אך שינוי לטובה לא ראה.
החליט ר' יחזקאל לקבוע שיעורי תורה בבוקר ובערב, ושינוי לטובה עדיין לא ראה. היצר הטוב גבר בו, עד שאמר לעצמו: 'וכי אני מתפלל ולומד רק כדי שהקב"ה יתן לי פרנסה?! ומה יהיה לאחר שאזכה לפרנסה, האם יתקיים בי ח"ו 'וישמן ישרון תבעט'?! לא! ריבונו של עולם, אני מבטיח בלי נדר להמשיך בקביעת עתים לתורה, בין אם תהיה לי פרנסה ברווח ובין אם לא. אין אני לומד תורה כדי שיהיה כסף בכיסי, אלא כדי לעשות רצונך יתברך"!.
יומיים לאחר מכן ראה מודעה: 'חברה גדולה מחפשת גרפיקאי מומחה!'. ר' יחזקאל מיהר ושלח קורות חיים, וכבר באותו לילה התקשרו אליו, כדי לקבוע ראיון עבודה ליום המחרת. ר' יחזקאל קיווה מאוד להצליח בראיון ולקבל את העבודה, אך לפתע התעוררה בעיה... השעה שקבעו לראיון הייתה בדיוק שעת השיעור. על אף שחשש להפסיד את ההזדמנות למשרה המוצלחת, הוא עמד בניסיון ואמר לנציג החברה: "אני מצטער, אך בשעה זו לא אוכל לבוא לראיון, מאחר שיש לי שיעור תורה שאותו אני לא מוכן להפסיד. האם אוכל לבוא בזמן אחר?".
להפתעתו של ר' יחזקאל, השיב האיש באדיבות: "אין בעיה, נקבע לשעה מאוחרת יותר".
על המשך התגלגלות העניינים סיפר ר' יחזקאל: למחרת מיד לאחר השיעור, יצאתי ברכבי לכיוון העיר. האצתי למהירות הגבוהה ביותר שמתיר החוק בכביש זה, מאחר שהיה לי חשוב מאוד להגיע בזמן לראיון העבודה. בערך באמצע הדרך, לפתע אני חש בריח של פלסטיק שרוף. עצרתי את הרכב, ויצאתי כדי לבדוק את הסיבה לריח. חיפשתי את מקור הבעיה, אך לא הצלחתי למצוא דבר. חזרתי לאוטו, וניסיתי להתניע, אך הרכב נותר דומם לחלוטין. אי אפשר להתניע, אי אפשר לנסוע אפילו מילימטר! נלחצתי מאוד.
עמדתי לצד הכביש, שהיה די שומם, וקיוויתי שמישהו יעצור וייקח אותי טרמפ. חשבתי לעצמי: 'מה קורה פה?! הן אני הייתי כל כך בסדר, התחזקתי בלימוד תורה בשיעור היומי ובתפילה, למרות הסכנה שאאבד המשרה הנחשקת. מדוע זה קורה לי? נראה שאני עומד לאחר לראיון, ועכשיו אין ספק שלא ירצו לקבל אותי לעבודה, עובד שכבר בראיון הראשון לא מוכן להתגמש ולבוא בזמן שקובעים לו, וכשבאים לקראתו וקובעים לו מועד אחר, הוא מעז לאחר לפגישה...
מי ירצה עובד כזה?! חשבתי להתקשר לאחד ממכריי שיבוא לקחת אותי, אך הטלפון לא עבד כי הסוללה של הנייד התרוקנה...
עמדתי כך בשולי הכביש במשך שעה וחצי! בזמן הזה התפללתי אל ה' שיעזור לי, וגם התחזקתי באמונה. אמרתי לעצמי: 'כל מה שה' עושה זה לטובה, כמו שנאמר – טוב ה' לכל', אין ספק שמה שקורה פה עכשיו, זה טוב. איך שאני מסיים למלמל את הדברים שהכל ה' עושה לטובה, לפתע עוצר לידי רכב יוקרתי מאוד. "מה הבעיה"?
שאל אותי הנהג. סיפרתי לו שאני צריך להגיע בדחיפות לעיר, והרכב שלי תקוע.
"אני ממהר מאוד", אמר בעל הרכב, "אך אם אתה רוצה תיכנס לאוטו, ותיסע איתי עד הכניסה לעיר, ומשם תסתדר איכשהו". מחוסר ברירה נכנסתי לרכב, והאיש החל לנסוע. הודיתי לו על שאגיע לפחות למקום יישוב, ולא להיתקע חסר אונים בשולי כביש נידח. תוך כדי הנסיעה, התפתחה שיחה ביני לבין הנהג. הנהג סיפר שהגיע לכביש הנידח בטעות. הוא לא יכול להבין איך התרחשה הטעות המשונה הזאת, מאחר שכבר 14 שנים הוא נוסע במסלול מסוים, ומעולם לא טעה. רק היום נכנס בטעות בפניה לא נכונה, וכך הגיע לכביש הנידח, שבו מצא אותי עומד מסכן וחסר ישע. האיש שאל אותי במה אני עוסק.
סיפרתי לו שאני גרפיקאי מנוסה, אך זה כמה חודשים שאין לי עבודה. גם אמרתי לו שהייתי בדרכי לראיון בחברה מסויימת, ואני מקווה מאוד שיקבלו אותי לעבודה שם.
האיש קפץ ממקומו, נעץ בי מבט, ושאל: "אתה גרפיקאי בעל ניסיון? מה אתה אומר?!". הופתעתי מתגובתו החריגה. מה כל כך מיוחד בזה שאני גרפיקאי? הוא מלמל לעצמו : "איזה סיפור יש לנו כאן, איזה סיפור, תשמע, אני בעלים של חברה די גדולה. אתמול פיטרתי את הגרפיקאי שלנו, כי התברר שהוא מעל באמון שנתתי בו וגרם לנו נזקים לא פשוטים. העובדים האחרים, ביקשו מאוד שאחזיר אותו לעבודה, כי הם לא יכולים לעבוד בלי גרפיקאי מקצועי. חשבתי שעד שאמצא גרפיקאי טוב, עלול לעבור זמן רב מדי. אני זקוק לגרפיקאי עכשיו, ומיד. ופתאום אני מוצא גרפיקאי בעל ניסיון, עומד ומחכה חסר ישע על שוליו של כביש שומם, שהגעתי אליו בטעות מוזרה לחלוטין...".
המשיך האיש: "תגיד, מה דעתך לבוא איתי עכשיו, ולהראות לי את הביצועים שלך בגרפיקה?". את הראיון שנקבע לי כבר הפסדתי. מאוחר מדי. הנהג השאיל לי את הטלפון שלו והתקשרתי אל החברה. הסברתי להם שנתקעתי בדרך ומשום כך, אין לי אפשרות להגיע בזמן שנקבע. סיכמנו שאהיה איתם בקשר למחרת, והמשכתי בנסיעה יחד איתו. הוא בחן את תיק העבודות שלי, בדק היכולות שלי בסוג העבודה שנדרש אצלם בחברה, וקיבל אותי לאלתר לעבודה אצלם. עכשיו כבר יכולתי לראות, אפילו בעיני בשר ודם את טובתו הגדולה של הקב"ה.
העבודה בחברה הזאת הייתה טובה בהרבה מהעבודה שיכולתי להשיג בראיון שנקבע. בחברה של 'הנהג' היו הבוס ומרבית העובדים יהודים ובנוסף, המשכורת שם גבוהה יותר, וזמן הנסיעה לעבודה קצר יותר. נסתרות הן דרכי ה', אך אין ספק שתמיד אנחנו צריכים לזכור, כי מלימוד תורה ומקיום מצוות, לא מגיע שום הפסד, אלא רק שכר טוב...!'.
