בכל פעם שעברתי על יד מקומך היית מחייך אלי ודורש בשלומי
הדבר נמשך כמה שנים. אבא מגיע לביקור, מקבל תרומה מכובדת של 1,000 דולר, ומוזמן לביקור הבא...
באחת השנים לא תרם האיש 1,000 דולר! הוא פשוט העלה את הסכום ל-1,800 דולר...
ושוב, הדבר נמשך כמה שנים. אבא מגיע לביקור, מקבל תרומה מכובדת של 1,800 דולר, ומוזמן לביקור הבא...
"הריני מתכבד לשלוח לכם סיפור ששמעתי מאאמו"ר שליט"א. אבי שיחי' עומד בראש כולל מכובד בעיר הקודש ירושלים ת"ו.
פעם הוא הגיע לאיזו שמחה, שם פגש מכר ותיק אותו כבר לא ראה מזה שנים רבות. הם התעניינו איש למעשיו ולשלומו של הזולת, והמכר גילה התעניינות מיוחדת בכולל שבראשות אבי.
בסוף השיחה אומר לו המכר: "אני מזמין אותך לבוא איתי הביתה - אני רוצה לתת משהו עבור הכולל".
בדרך-כלל הראש-כולל צריך לבקש לבוא לבית הנדיב, וכאן זה הפוך... יפה מאוד! למרות זאת לא היו לאבי ציפיות לתרומה משמעותית, הוא הבין שמדובר בסכום קטן כלשהו - אך זה כמובן לא מה שמנע ממנו מלבקר בבית המכר הוותיק.
כאשר הגיע לביתו קיבל תרומה בסך אלף דולר – סכום מכובד, מעל ומעבר למה שציפה לקבל. ולא עוד. המכר מזמין אותו לביקור נוסף: "תבוא אלי גם בשנה הבאה. אני רוצה להמשיך לתמוך בכולל שלך!"
***
הדבר נמשך כמה שנים. אבא מגיע לביקור, מקבל תרומה מכובדת של 1,000 דולר, ומוזמן לביקור הבא...
באחת השנים לא תרם האיש 1,000 דולר! הוא פשוט העלה את הסכום ל-1,800 דולר...
ושוב, הדבר נמשך כמה שנים. אבא מגיע לביקור, מקבל תרומה מכובדת של 1,800 דולר, ומוזמן לביקור הבא...
***
בסוף הביקור האחרון אומר המכר הוותיק לאבא: "בטח אתה מתפלא מדוע אני תורם לך תרומה יפה מידי שנה - למרות שאני לא גביר כידוע. הסכום הזה הוא הרבה מעל סכומי הנתינות שלי - ואסביר לך מדוע אני נותן אותו:
"לפני שנים רבות, כאשר היינו בחורים, למדנו בישיבת 'מיר'. אתה ישבת במקום פלוני, ובכל פעם שעברתי על יד מקומך היית מחייך אלי ודורש בשלומי. הדבר נתן לי תמיד הרגשה טובה...
השנים חלפו, וכאשר פגשתי אותך ושמעתי על הכולל שלך, התעוררו בי כל אותם זכרונות טובים. אמרתי לעצמי: אני רוצה! מתחשק לי! לעזור לכולל...
"זו הסיבה שאני מתאמץ במיוחד, מעל הרגילות, לתמוך בכולל ככל שאני מסוגל"- - -
בכבוד רב א.מ.ה.
(גליון איש לרעהו מטות מסעי - תשפ"א)
