רבנו ניסים ב"ר ראובן גירונדי זצ"ל
רבנו ניסים בן ראובן גירונדי (הר"ן), נולד בברצלונה בשנת ה"א פ' ונפטר בט' בשבט בשנת ה"א קל"ו (י"א שנת ק"נ). הר"ן נחשב לפוסק הדור, ומכל תפוצות ישראל היו פונים אליו בשאלות. תלמידו המובהק היה הריב"ש. חיבורו החשוב הוא פירושו על הרי"ף, בו מבאר הר"ן בהרחבה את הלכותיו של הרי"ף. הר"ן כתב גם פירוש על רוב מסכתות התלמוד הבבלי.
ספר דרשות הר"ן, הכולל תריסר מאמרים, אינו ספר דרשות רגיל; בנוסף לרעיונות ובירורים בענייני הפרשה מברר בו הר"ן יסודות בעיקרי האמונה היהודית. נדפס לראשונה בקושטא רצ"ג.
בעת ששימש כרב בברצלונה, העלילו עליו ועל כמה מנכבדי ורבני הקהילה עלילת שווא, שבעקבותיה נאסרו לחמישה חדשים, אשר בסופם נתבררו כחפים מפשע ושוחררו. תקופת פעילותו של הר"ן נמשכת לערך משנת ה'ק"י. שנה הנזכרת באחת מתשובותיו, עד ט' בשבט שנת ה'קל"ו בה נפטר.
באחת מדרשותיו, מזכיר הר"ן את המגפה השחורה כאירוע שהתרחש שלוש עשרה שנה קודם לכן.
מדוע לשונם של חז"ל 'קריעת' ים סוף ולא 'בקיעת' ים סוף
למה בדברי חז"ל נקרא "קריעת" ים סוף, ובתורה לא מצינו כי אם לשון "בקיעה" כדכתיב (שמות יד, כא) "וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם"?
הרה"ק רבי שמואל משינאווא זצ"ל בספרו רמתיים צופים (מערכת החידושי הרי"ם אות י') הביא בזה הלשון: בפרשת בשלח, אחר השולחן (עריכת הטיש) בבתי גוואי (בביתו) שאלתי אותו (את החידושי הרי"ם) למה בדברי חכמינו ז"ל נקראת קריעת ים סוף, ובתורה לא מצאנו כי אם לשון בקיעה, והשיב שיש דברים הרבה בזה ואינו יכול לומר כי אם רמז מועט".
ואמר, שעל פי הלכה ענין הקריעה הוא דווקא בשני דברים שנתאחו ואחר כך מפריד אותם – נקרא "קריעה", אבל בדבר שהיה אחד בתחילתו אינו נקרא קריעה. ובהלכות שבת מבואר זה לגמרי [ראה שולחן ערוך הרב (ס' שמ סעיף יז): "משום קורע אין איסור אלא כשקורע ומפריד גופים רבים שנתחברו, כגון קורע בגד הארוג מחוטים הרבה. אבל הנייר שהוא גוף אחד אין בפסיקתו וחיתוכו משום קורע. ומטעם זה מותר לקרוע עור שעל פי חבית של יין כמו שכתבתי בסי' שי"ד (סעיף יב), מפני שהעור הוא גוף אחד ולא שייך בו איסור קריעה"]. ובים היה תנאי (=מששת ימי בראשית) שיקרע ויתקדש ה' על ידי זה, כמבואר (שמו"ר כא, ו)... ונמצא המים הם מתחילתו קרעים ולאחר כך נתאחו, לכן נקרא "קריעה".
