הרה"ק ר' חנוך העניך דוב מאלעסק זיע"א

הרה"ק רבי חנוך העניך דוב נולד בבעלזא בשנת תק"ס לאביו רבי שמואל בן הרה"ק רבי מאיר מבעלזא [תלמיד הבעש"ט הק', והיו קוראים אותו ר' מאיר הקדוש].

רבו המובהק שלמד ממנו רוב תורתו בנגלה ובנסתר באהבה ויראה וחסידות היה חותנו הרה"ק מוהר"ש מבעלזא זי"ע, כמו"כ הרבה לנסוע אל הרה"ק השרף מסטרעליסק זי"ע. שהתחיל לנסוע אליו יחד עם חותנו הק', שגם הוא היה מסתופף בסטרעליסק, וכפי שסיפר אח"כ הרה"ק שהיה בסטרעליסק שמונה פעמים ביחד עם חותנו, ואח"כ המשיך לנסוע גם בעצמו לשם, וביחד שבת אצל השרף מסטרעליסק זי"ע ל"ב פעמים!

בהיותו בן פ"ד שנה נסתלק לשמי רום ביום ו' עש"ק פ' שופטים ב' דר"ח אלול תרמ"ד. בשעת הסתלקותו נעצרו כל השעונים שהיו בבית, וכן השעונים שנשאו אלו ששהו שם.


קרב יום אשר לא יום ולא לילה

הלב שמח פירש את נוסח הפיוט בהגדה של פסח, קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה, דמטו משמי' דצדיקים אהא דבימות החול מברכים איש את רעהו בבוקר א גוט מארגען, (בוקר טוב) ובלילה א גוטע נאכט, (לילה טוב), אבל בשבת מברכים תמיד א גוט שבת, (שבת שלום) דזהו משום שהוא יום קדוש בפני עצמו, וידוע שתקופת ביאת משיח צדקנו ב"ב, נקרא יום שכולו שבת, ולזה מבקשין קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה, היינו עת קץ הימין אשר אז אין מזכירין ברכה לא ליום ולא ללילה, יען יום קדוש הוא לעצמו.

(גליון רחשי לב)

פעל ישועה לחשוכי בנים בראש השנה

איש א' חשוכי בנים ל"ע בא לפני רבינו מאלעסק קודם ר"ה שיתפלל בעדו לישועה, ואמר לו רבינו שיקנה מפטיר ביום ראשון דר"ה ויעלה למפטיר ובעזהשי"ת יוושע בבנים. ובעת שא"ל רבינו אלו הדברים הי' אז בתוך הבאים עוד איש א' חשוכי בנים ושמע זאת ושמר הדברים בלבו, ודרכו הקודש של רבינו הי' שר"ה אחר תפלת שחרית בעת מכירת העליות הלך לביתו לפוש מעט מעבודתו, ובעת שזה האיש רצה לקנות מפטיר עפ"י צווי רבינו עליו, לא הניחו איש השני הנ"ל, ששמע זאת והעלה בדמים עד מאוד. 

והלך זה האיש הראשון וסיפר לרבינו שאינו יכול לקנות המפטיר שאיש אחר מעלהו בדמים עד מאד, וא"ל רבינו תניח אותו לקנות ואתה תקנה למחר, וגם שניכם תוושעו בבנים בעזהשי"ת וכן הי' שלשניהם הי' בנים ובני בנים לחיים ולשלום.

(גל' ליזענסק)