הרה"ק רבי שמחה בונם מפשיסחא זיע"א י"ב אלול תקפ"ז
הרה"ק רבי שמחה בונים מפרשיסחא נולד בשנת תקכ"ז לאביו הגה"צ רבי צבי זצ"ל המגיד מוואדיסלאב, בעל "ארץ צבי" ו"עשרה למאה", ולאמו הרבנית בת הג"ר בצלאל זאלקעווער בעל "בשם בצלאל" עמ"ס אבות.
בעודו צעיר התפרסם כעילוי, ונקרא הלמדן הגדול ביותר בפשיסחא – עיר מלאה תלמידי חכמים וסופרים. השלים עצמו בכל המעלות ונודע כגאון מפורסם וכצדיק תמים.
בימי חורפו התפרנס מרוקחות, לימים ביקשו כמה קהילות שיהיה להם לאב"ד, אך הוא מאס ברבנות. הוא נעשה סוחר גדול, ברם גם אז עסק בתורה תמיד, התנהג בחסידות ורבים השיב מעוון.
נסע אל הרה"ק רבי יעקב יצחק מלובלין, ואל המגיד הקדוש מקאזניץ שאמר עליו כי הוא המובחר שבתלמידיו, אל הרה"ק רבי משה לייב ממסאסוב, ורבו המובהק היה הרה"ק רבי יעקב יצחק "היהודי" הק' מפשיסחא. אחרי פטירת היהודי הק' שמו היהודים את עיניהם עליו, היהודי הק' נתגלה אליו בחלום והורה לו להנהיג את העדה, ומאז נודע כאחד מצדיקי הדור.
צדיקים וגאונים הסתופפו בצילו, בתוכם הרה"ק רבי מנחם מענדיל מקאצק, הרה"ק רבי יצחק מווארקי, הרה"ק רבי יצחק מאיר מגור, הרה"ק מרדכי יוסף מאיזביצא זי"ע ועוד.
ביום י"ב באלול שנת תקפ""ז נסתלק לשמי רום ומנו"כ בפשיסחא.
חכמתו הגדולה
פעם שאל אדמו"ר אחד את הרה"ק רבי יעקב מראדזימין זי"ע על מה שמרעישים העולם על הרבי רבי בונם זי"ע שהוא חכם והרי בספרו 'קול שמחה' לא נראית שום דבר חכמה.
ענהו הרה"ק מראדזימין זי"ע הנה אצל שלמה המלך כשנגרש ע"י אשמדאי הלך בשווקים ואמר 'אני שלמה אני שלמה' ולא האמינוהו (גיטין סח:), ולכאו' מדוע לא אמר מחכמתו דהרי כתיב גביה 'ויחכם מכל אדם', ובזה ידעו נאמנה שהוא שלמה המלך. וביאור הדבר, דעיקר התגלות חכמת שלמה באה אחר שידעו מיהו שלמה וידעו איך להתבונן בדבריו אז עמדו על החכמה הגדולה.
וכמו"כ - הרבי רבי בונם זי"ע - סיים הרה"ק מראדזימין זי"ע בודאי אם אינם יודעים ערכו של הרבי רבי בונם זי"ע פשיטא שאי אפשר לעמוד על חכמתו הגדולה.
(לקט דברים של טעם ממכון כרמינו)
שלמה המלך הסכים לקבל עול גלות, ולילך עם מקל ותרמיל, העיקר שלא לזוז מדרכו!
איתא בגמ' (גיטין נז:) כי כשגירשו את שלמה המלך ממלכותו, הסתובב ואמר 'אני שלמה', אך לא האמינו לו. ואמר הרה"ק רבי נחמיה אלתר זצ"ל בשם הרה"ק הרבי רבי בונם מפרשיסחא זי"ע שהק', כי שלמה המלך הרי היה החכם מכל אדם, וא"כ מדוע לא אמר דברי חכמה, והיו מבינים מיד כי הוא שלמה המלך.
ותי' הרר"ב דבר יסודי מאוד בעבודת ד', דהנה כתיב "וידבר שלשת אלפים משל" (מלכים א, ה), כי על כל משל שאמר שלמה המלך היו צריכים להתייגע מאוד להבינו, עד שאמרו עליו שלשת אלפים משלים. ולכן אף אם יאמר להם משלים לא יבינו את כוונתו. אך עדיין קשה, מדוע לא אמר להם משל שמובן ללא יגיעה. אמר הרר"ב: שלמה המלך הסכים לקבל על עצמו עול גלות, ולילך עם מקל ותרמיל, העיקר שלא לזוז מדרכו!
