הרה"ק רבי שמואל שמריהו זי"ע אבד"ק אוסטרובצא בעמ"ס 'זכרון שמואל' כ"ט סיון תר"ז

הרה"ק רבי שמואל שמריהו זי"ע נולד בשנת תקי"ח.

רבינו היה מצאצאי ה'בית שמואל' והרמ"א זי"ע. היה לתלמיד מובהק של המגיד הק' מקאזניץ, הרבי מלובלין והיהודי הקדוש מפרשיסחא ולאחר הסתלקותם הסתופף בצל כ"ק הרה"צ ר' ירחמיאל זצ"ל וכ"ק הרה"צ ר' משה זצ"ל בן הרב המגיד זצ"ל.

חיבר ספר 'זכרון שמואל', ובהסכמות הרה"ק מרדאמסק רבי יחזקאל הכהן כתב "ושמעתי מאיש אמת שסיפר לו הרה"ק זצללה"ה מצאנז שכאשר נסע להסתופף תחת צל קודש של הרה"ק זצללה"ה מאפטא ונסע דרך אוסטרובצא, והיה אצלו באוסטרובצא ושבת שמה בשב"ק ושיבח אותו לגאון מפורסם בצדקתו". שימש בכתר הרבנות בעיר אוסטרוצבא חמשים שנה, ושם חלקת מחוקק ספון, נסתלק בער"ח תמוז תר"ז בן פ"ט שנים.

"רבונו של עולם, אין אינץ נישט?

נוהגים ביום הראשון של ראש השנה קוראים פרשת "וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר", ואיתא בקדמונים שזהו על פי דאמרינן (ר"ה י, ב) כי בראש השנה נפקדה שרה אמנו ע"ה, נמצא שיש שייכות לקריאה זו בראש השנה. אולם יש להתבונן: מה טעם ממשיכים לקרוא את פרשת שילוחו של הגר וישמעאל? ואיזה שייכות יש למעשה זה בראש השנה?

ומביא הרה"ק רבי שמואל שמריהו מאוסטרווצא זי"ע בספרו הטהור "זכרון שמואל" (פרשת וירא), בזה הלשון: "שמעתי מאדומו"ר הרב המגיד (=מקאז'ניץ) זי"ע כשקרא בראש השנה הפסוק "וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא", אמר בלשון לע"ז: "רבונו של עולם, אין אינץ נישט?" (=ואנחנו לא?).

ומבאר שם: "והבנתי דבריו הנעימים, על פי המדרש (ב"ר נג, יד) על הפסוק (תהלים לט, יג) שמעה תפילתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש: אל דמעתה של הגר לא החרשת! אל דמעתי אתה מחריש? ואם כן זה ששמע לקול הקריאה הוא מליצה על בני ישראל, כדי שלא יהיה פתחון פה לשטן, והקב"ה צפה שיקום דוד ויתפלל בזה הטענה. וזה פירוש הפסוק "וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא" היינו בכדי שיהיה טענה "לזרעך", זרע אמת, זרע יצחק ויעקב, כשיצטרכו. והוא פירוש נחמד ונעים בעזרת ה' יתברך..." עכ"ל.