הרה"ק רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ זיע"א הי"ד האדמו"ר מרדומסק בעל "שבחי כהן" ח"י אב תש"ב
רבינו נולד בעיירה רדומסק בשנת תרמ"ב, בבית אביו הרה"ק רבי יחזקאל הכהן זי"ע בעל כנסת יחזקאל, בנו של הרה"ק ה"חסד לאברהם" זי"ע, ונכדו של מייסד השושלת, התפארת שלמה זיע"א.
משחר ילדותו, ניכר היה בו כי לגדולות נוצר, את כל ישותו הקדיש ליגיעה ולהתמדה בכל מכמני התורה. פומיה לא פסיק מגירסיה, יומם ולילה ישב והגה בתורה, כשהנעשה סביבו אינו מענינו כלל. שעות ארוכות לא בא אוכל אל פיו, שכן חיותו היתה מלימוד התורה הקדושה ומעבודת השי"ת בכל לבו נפשו ומאודו.
בילדותו התלוננה אמו בפני אביו הקדוש, כי אינו מכיר אף את האותיות של שפת המדינה, הדבר עלול להיות לו לרועץ לכשיגדל. הרגיעה הרבי ואמר לה כי אל לה לדאוג בקשר לפרנסתו, ואכן נתקיימו אצלו תורה וגדולה במקום אחד.
את עיקר משנת תלמודו ודרכי החסידות, קנה במחיצת אביו הרבי ובמחיצת סבו הקדוש ה"חסד לאברהם", שהאצילו עליו מזיוום, והכניסוהו בחדרי התורה, היראה והחסידות. שעות מרובות ישב בצוותא עם אביו ועסק בתורה הקדושה. בבחרותו נסע לקנות שלמות ביגיעת התורה ובמכמניה בישיבת אמסטוב הידועה, תחת הנהגתו ונשיאותו של הגאון רבי אפרים צבי איינהורן זצ"ל.
בהגיעו לפרק האיש מקדש, נלקח לחתן בבית דודו רבי משה אלימלך הכהן רבינוביץ זצ"ל בנו של החסד לאברהם. אחרי נישואיו כשהוא סמוך על שולחן חותנו, השקיע עצמו ביתר שאת בעמלה של תורה, עד מהרה יצא טבעו בין חוגי הלמדנים. צורבים ובעלי תריסין, גאונים ולומדים מופלגים, השכימו לפתחו או המתינו לו בבית המדרש לפלפל עמו וללבן סוגיות מוקשות בהן עסקו.
כן התפלפל בתורה באמצעות מכתבים עם גדולי התורה שבדור, כמו המהרש"ם מבערזאן זצ"ל ועוד, שאף השיבוהו בפלפולא דאורייתא.
אחרי הסתלקות אביו הרבי בפתאומיות בי"ח מר חשוון תרע"א לשמי מרום, והוא אך בן ארבעים ושמונה שנים, נתנו בו ראשי העדה את עיניהם, שימלא מקום אביו ויקבל עליו את עול הנהגת העדה, ברם, הוא סירב בתוקף, בהודיעו נחרצות כי אינו ראוי לכך.
משתקפו עליו ההפצרות, קם ונסע אל הרה"ק רבי ישראל מטשורטקוב זיע"א ואל הרה"ק רבי יששכר דוב מבעלזא זיע"א, אולם אף הם הרבו עליו דברים כי יקבל את הנהגת העדה המיותמת. אז נעתר רבינו וקיבל את הנהגת העדה, והוא אך בן עשרים ותשע שנה. רבבות חסידיו בכל הארצות, מקושרים היו אליו בלב ונפש.
מלופף ביסורים היה כל ימי חייו, פעמים רבות נסע לרופאים בברלין ובווינה, וזמן רב היה מאושפז בבתי החולים, כאשר גם בזמנים בהם שוחרר מבית החולים, היה צמוד אליו רופא אשר שמר את צעדיו, והזריק לו את הזריקות להן נזקק באופן קבוע.
מופתיו הרבים מספור עשו כנפיים בכל רחבי פולין, אין ספור חולים נושעו בזכותו. במיוחד התפרסם בברכותיו לבחורים שהגיעו לגיל גיוס לצבא הפולני, ימים שלמים יושב היה ומעתיר בעדם מתוך בכיות ותחנונים שישוחררו מחובת הגיוס.
בת יחידה היתה לו, אשר נישאה לחתנו המופלג בתורה, רבי דוד משה רבינוביץ זצ"ל הי"ד שכהן כראש ישיבות כתר תורה, להם נולד בן יחיד, הינוקא אברהם אלימלך יחזקאל אהרן. בהיותו בן שלוש שנים חלה הבן, תפילות רבות נישאו לרפואתו בכל רחבי פולין, אולם שערי שמים ננעלו, והילד נסתלק.
הקים רשת של למעלה משלושים ושש ישיבות בשם "כתר תורה", עליהן מסר את נפשו. הישיבות חוללו מהפכה תורנית בכל רחבי פולין וגליציה, בהן עסקו בתורה כארבעת אלפים תלמידים שרובם לא נמנו על עדת חסידיו. סדרי הלימוד והשיעורים, נקבעו על ידי הרבי עצמו, הוא שקד בכל עת על הצלחתן המרבית בכל התחומים.
נהרג על קידוש השם בגטו ווארשא ביום שב"ק פרשת עקב שנת תש"ב, ולמחרת קברוהו בבית העלמין "גנשא" אשר בוורשא, שם נמצא קברו הקדוש עד יבוא גואל.
(מלכות בית רדומסק)
תורה וגדולה במקום אחד
עשירות מופלגת היתה מנת חלקו, לאביו הכנסת יחזקאל היה בית חרושת ללבנים, רבינו ניהל את בית החרושת ובהמשך אף ירש אותו מאביו. בשנות מלחמת העולם הראשונה, שהה רבינו בברלין עקב טיפול רפואי שעבר סמוך לפרוץ המלחמה, ואחרי כן כבר לא ניתן היה לשוב לביתו. באותה תקופה, רכש כמה בתי חומה גדולים במחירים נמוכים ביותר, שערכם עלה לאין שיעור לאחר המלחמה, מהם היו לו רווחים עצומים.
כן היו ברשותו בפולין כמה וכמה בתי מסחר גדולים, לא פעם אמר שהיה סוגר את עסקיו המרובים, אלא שיש בהם כדי להחיות עם רב, מאות משפחות מאחינו בני ישראל. ואכן, כל הפקידים, העובדים והמנהלים של עסקיו הרבים היו מחסידיו, והתפרנסו מכך בשפע וברווח גדול.
מכל עושרו הרב לא נהנה מאומה לצרכי עצמו, עד שאמרו עליו כי הוא יכול להרים עשר אצבעותיו ולהעיד כי לא נהנה כלל מהעולם הזה. התגורר בדירה פשוטה, בקומה גבוהה בשכונת עניים מרודים.
מפאת עושרו העצום, מאן ליטול פדיונות מחסידיו הרבים, מפורסם היה בנדבותיו בסכומים עצומים לכל דבר צדקה, ממון הרבה היה משגר בקביעות לבתי תלמידי חכמים, אלמנות ויתומים, ברחבי פולין וגליציה. זאת מלבד ישיבותיו הנודעות כתר תורה, שאת חלקן הגדול של הוצאותיהן העצומות, מימן מכיסו.
ל"ו ישיבות בשם "כתר תורה"
הקים רשת של למעלה משלושים ושש ישיבות בשם "כתר תורה", עליהן מסר את נפשו. הישיבות חוללו מהפכה תורנית בכל רחבי פולין וגליציה, בהן עסקו בתורה כארבעת אלפים תלמידים שרובם לא נמנו על עדת חסידיו. סדרי הלימוד והשיעורים, נקבעו על ידי הרבי עצמו, הוא שקד בכל עת על הצלחתן המרבית בכל התחומים.
הרבי ניהל את הישיבות הקדושות בענווה ובצניעות, ברחבי העולם מעולם לא פרסם על כך, בעיתונים שיצאו בתקופתו כמעט ולא הזכירו אותן, עד שאמר בהלצה כי שלושים ושש ישיבותיו הן כמו ל"ו צדיקים נסתרים שהעולם עומד עליהם.
שלא כבכל הישיבות בתקופתו, לא שלח שדרי"ם וכדומה לערוך מגביות ולפרסם את ישיבותיו, הגם שההתמדה והרמה של כל אחת מהן לא פחתה במאומה מהישיבות האחרות שהיו אז ברחבי פולין וליטא. תוצאות הבחינות שנעשו בכל הישיבות, הגיעו הישר אל רבינו, אשר פיקח עליהן באופן אישי, והתלמידים המובחרים נקראו למבחן במחיצתו.
בשנת ת"ש עת פרצה המלחמה הנוראה והנאצים ימ"ש כבשו בסערה את פולין, הציעו לו חסידיו המסורים להבריחו אל מחוץ לשטח הכיבוש, ללונדון ולבלגיה, אך הוא סירב באומרו שוב ושוב, 'בתוך עמי אנוכי יושבת', הגם שידע את המצב המסוכן לאשורו.
בתוככי גטו ווארשא, יושב היה ועוסק בתורה יומם וליל, עורך את שולחנותיו כרגיל, ונוהג כאילו אין מלחמה בחוצות. משהחלו המשלוחים למחנות ההשמדה, סירב ללכת באומרו, "מוטב להישאר כאן ולבוא לקבר ישראל". הוא סרב להתייצב בכיכר השילוחים, כן על זְקָנוֹ הקדוש שמר בתוקף עד לרגעיו האחרונים.
בשבת קודש פרשת עקב תש"ב, פרצה לביתו פלוגת מרצחים וציוותה על כל הנוכחים לרדת למצעד הגירוש לעבר מחנות ההשמדה. רבינו שידע להיכן זוממים לקחתו בקרונות הבקר, פנה לעברם בעוז ואמר, "יודע אני שבאתם להורגני, בוחר אני למות בביתי, ולא אי שם בקרון מלא אדי רעל".
למקורביו אמר, "מוטב להישאר כאן ולהרג במקום, כך אזכה לכל הפחות להגיע לקבר ישראל, מאשר להישרף במחנה ההשמדה", והוא סירב לצאת.
הרוצחים הארורים מילאו את רצונו של רבינו, הכדור הנאצי פגע בראשו בסיימו קריאת פסוק 'שמע ישראל', הי"ד, לעיני בני משפחתו והסובבים אותו. מיד לאחר מכן נרצחו בדירה גם ביתו היחידה וחתנו הגאון ועוד ממקורביו, שלושים נפשות טהורות ששהו במחיצתו וקדשו שם שמים, 'ארץ אל תכסי דמם'. בכך הקיץ הקץ על מלכות בית רדומסק המפוארת, לאורה הילכו אלפי חסידים משך כמה דורות. למחרת קברוהו בבית העלמין "גנשא" אשר בוורשא, שם נמצא קברו הקדוש עד יבוא גואל.
