הרה"ק רבי פנחס מנחם אלעזר יוסטמאן זי"ע בעל ה"שפתי צדיק" מפילץ י' כסלו תרפ"א
רבי פנחס מנחם נולד לאביו רבי בנימין אליעזר יוסטמן זצ"ל שהיה חתנו של הרה"ק החידושי הרי"ם זיע"א, ביום כ' תמוז תר"ח. בצעירותו נתייתם מאמו, שנפטרה בגיל צעיר, וגדל בבית זקנו הגדול. בצוותא עם בן דודו, לימים הרה"ק בעל שפת אמת, קיבל הרבה תורה והדרכה מפי זקנו.
ספרו "שפתי צדיק" הנו מהמקורות החשובים לתורת הרי”מ, בצוואותיו הוא מרבה להביא הנהגות מפי ה"חידושי הרי”מ", כמו כן ספרי החידושי הרי"מ על הש"ס והשו"ע יצאו לאור על ידו.
בשנותיו הצעירות קנה תורה במידה גדושה מפי זקנו, עד שהוא מכנהו במכתב להרה"ק רבי יעקב אריה מראדזימין, "נכדי המופלג בתורה", וכידוע החידושי הרי"מ לא היה מפליג בתארים.
בהגיעו לפרקו, לקחו סבו כחתן לנכדתו היתומה, בת בנו הגדול הרה"ק רבי אברהם מרדכי זצ"ל אחות השפת אמת. החתונה התקיימה בגור בד' אדר תרכ"ד.
בהיותו צעיר לימים ביקר אצל כמה מצדיקי פולין על פי פקודת סבו, בהיותו אצל הרה"ק רבי אברהם מטשכנוב כיבדו מאד והתבטא אודותיו, "על האברך הזה ניכר צלם אלקים כפי שקיבלו, לא קלקלו בכלום".
בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, עקר רבנו את דירתו לפתע מפילץ לויערשוב, יום לאחר מכן נפל פגז ישירות על הבית בו התגורר והפכו לעיי חרבות. משם המשיך רבנו לטשנסטוכוב. בשנת תרפ"א נחלש וחלה, בשבת קודש פרשת ויצא עוד עלה לתורה בקריאת התורה במנחה, ועם צאת השבת נסתלק ועלה למרום.
לאחר הסתלקותו הדפיסו צאצאיו את צוואותיו המפורסמות, בשנים לאחר מכן הוציא לאור בנו וממלא מקומו הרה"ק רבי חנוך גד זיע"א את כתביו ומאמריו על התורה בספר "שפתי צדיק". הספרים נתקבלו בחיבה בקרב יהודי פולין מאחר ותוכנם שווה לכל נפש. (אוצר אגרות קודש)
היה בורח מן הכבוד והכבוד רודף אחריו
כל ימיו ולילותיו היו מוקדשים לתורה. בליל שישי רגיל היה ללמוד בעמידה כל הלילה ליד ה'עמוד' שלו. משנן היה בכל עת מצוא משניות בעל פה, והתכתב בתורה עם גאוני דורו.
אחרי פטירת החידושי הרי"ם נסע לרבי חנוך מאלכסנדר כמו מרבית החסידים שמצאו שם את מקומם כהמשך לחידושי הרי"ם. רבי העניך כיבדו מאד, ופעם שלח לו כוס יין כשהוא מפטיר, 'הרוצה לנסך יין על גבי המזבח, ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין', קיימתי זאת כעת.
אחר פטירת הרבי מאלכסנדר כשגיסו ובן דודו השפת אמת החל להנהיג את העדה הקדושה, היה רבינו ליד ימינו ושימש לפה לרבים מן החסידים שהיו נוהגים להעביר דרכו את שאלותיהם לשפת אמת.
אחר פטירת בן דודו הגאון הקדוש רבי פנחס אליהו אב"ד פילץ, בקשוהו בני הקהילה לבוא לכהן כאב"ד בעירם. במכתב שכתב טרם הגיעו לעיר לאחד ממקורביו, משתקפת ענוותנותו הנדירה. הוא כותב, "עיקר שכחתי לבקש למעט כבוד בכל האפשרות, שזהו משלושה דברים שמוציאין את האדם מן העולם, על כן נפשי בשאלתי לבל יפורסם יום בואי. ואיני יודע מפני מה דחה שאבוא בליל ערב שבת קודש או ביום ערב שבת קודש, כדי שלא יתוודע לבני הסביבה". ומסיים, "וכל מה שתבין שיש עצה למעט הכבוד רב חסד תגמלני, והנני להחזיק טובה".
אולם כמאמר חז"ל (עירובין יג:) כל הבורח מן הכבוד הכבוד רודף אחריו, נתפרסם שמו ברחבי פולין ורבים השכימו לפתחו. אלפי חסידים הגיעו לשאוב מבאר תורתו ומתפילותיו, ורבים מיהודי פולין חרדו למוצא פיו. שמו נתפרסם כפועל ישועות אשר תפילתו לא שבה ריקם, האדמו"ר מגור בעל 'אמרי אמת' אמר פעם לנכדו של רבנו, "בשמים מקיימים כל אשר סבך מבקש". אחר פטירתו התבטא אודותיו, "הוא היה מתפלל ונענה". ברחבי פולין נתפרסמו סיפורי מופת רבים מיהודים שנושעו בתפילותיו הקדושות.
אולם רבינו נשאר בענוותנותו, וכל הנהגתו אומרת פשטות ותמימות. רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו מלאים יראה וקדושה כהגדרת ה"אמרי אמת''.
