הרה"ק רבי משה יהושע הגר מויזניץ זיע"א האדמו"ר מויז'ניץ בעל ה'ישועות משה' כ' אדר תשע"ב
כ"ק אדמו"ר מויז'ניץ זצ"ל נולד בי"ג בסיוון שנת תרע"ו בגראסוורדיין שבהונגריה להוריו הרה"ק בעל ה'אמרי חיים' זיע"א והרבנית הצדקנית מרת מרגלית ע"ה, בתו של האדמו"ר הרה"ק רבי זאב מרחמסטריווקא זיע"א.
בילדותו למד תורה ונתחנך על ברכי זקנו הרה"ק בעל 'אהבת ישראל' מויז'ניץ זיע"א, אליו היה דבוק וקשור בעבותות של אהבה, ובגיל שמונה עשרה בהיותו עדיין בחור צעיר לימים, נתמנה על ידי אביו בעל ה'אמרי חיים' לכהן כרב בעיירה ווילחוביץ והגלילות – אז בהונגריה, שם היתה קהילה גדולה של חסידי ויז'ניץ.
ביום ב' בניסן תש"ב נשא לאשה את הרבנית מרת לאה אסתר ע"ה, בתו של האדמו"ר רבי חיים מנחם מנדל מדעעש זצ"ל, החתונה נערכה בעיירה דעעש, ביום שישי בערב שבת בהשתתפות מאות מחסידי ויז'ניץ ותושבי העיר ובראשות אדמורי"ם ורבנים, משנפטרה נשא האדמו"ר לאשה את הרבנית הצדקנית מרת שיינדל תליט"א, תבדל לחיים כשהוא אז בן שמונים וחמש.
בשנת תש"ד בפרוץ מלחמת העולם השניה, החליטו בני המשפחה ובסיועם של בני המקום, להימלט על נפשם ולעלות לארץ הקודש, בחודש אדר באותה השנה התחילו את מסע הנדודים, האדמו"ר מויז'ניץ והרבנית לאה אסתר ע"ה ובתם תבדל לחיים כיום הרבנית מסקווירא תבדל לחיים.
בח' באייר חודשיים לאחר מסע הבריחה חצו את הגבול לרומניה דרך היער, ובחסדי השם הגיעו לכפר טאשאד שברומניה, כשבועיים וחצי לאחר מכן – כ"ו באייר עבר אביו האדמו"ר בעל ה'אמרי חיים' זיע"א, גם הוא את הגבול ונפגש עם בנו, יומיים לאחר מכן בכ"ט באייר המשיכו לבוקרשט, ובחודש אב עלו לרכבת לנסיעה לנמל קונסטנצה, משם הפליגו בספינת "מורינה" לחון את עפר ארץ ישראל.
ביום שני כ"ה מנחם-אב תש"ד, שלושה חודשים לאחר הבריחה מציפורני הנאצים, זכה לחונן את עפר הארץ, כשמאות חסידי ויז'ניץ המתינו לקבל את פניהם בתחנת הרכבת בחיפה, עם עלותו לארץ ישראל נתמנה על ידי דודו הרה"ק בעל "דמשק אליעזר" זיע"א, לכהן כראש ישיבת "בית ישראל ודמשק אליעזר" ויז'ניץ בתל אביב.
בהמשך סייע בידי אביו להקים את שיכון ויז'ניץ בבני ברק, ובמקביל כיהן כרב ואב"ד שיכון ויז'ניץ בעיר עם פטירת אביו האדמו"ר הרה"ק בעל ה'אמרי חיים' זי"ע ביום ט' ניסן שנת תשל"ב, מונה תחתיו לאדמורו"ת.
מקום מושבו נקבע בשיכון ויז'ניץ בבני ברק, כאשר לצידו מונה אחיו כ"ק אדמו"ר מויז'ניץ מונסי זצוק"ל לאדמו"ר כשמקום מושבו בעיירה מונסי שבניו יורק.
האדמו"ר היה ידוע כמתמיד ולמדן עצום, התפילות והטישים בשבת וימים טובים היו ידועים בחמימות ובהתלהבות.
במהלך כהונתו הקים האדמו"ר מוסדות תורה וחסד, ישיבות, תלמודי תורה, כוללים, וסמינרים ובתי ספר לבנות בהם מתחנכים למעלה מעשרת אלפים תלמידים ותלמידות.
בין תלמידיו וחסידיו בולטים היום בעולם התורה והחסידות עשרות רבנים ודיינים, ראשי קהילות ומשפיעים שמעבירים את תורתו ומשנתו.
רבינו עלה בסערה השמימה ביום כ' אדר תשע"ב, ומנו"כ באוהל ויזניץ.
זקינו העיד עליו שלמד תורה לשמה
עובדה מופלאה המבטאת את גודל ההערכה שרחש הרה"ק רבי אהרן מבעלז זי"ע אל כ"ק רבנו הישועות משה זי"ע סיפר הרה"ח ר' שלום פוגל ז"ל משב"ק אצל המהר"א, סיפר זאת אחר שבא לנחם את כ"ק רבנו [ה'ישועות משה'] זי"ע על פטירת אביו כ"ק רבנו האמרי חיים זי"ע ניסן תשל"ב.
בעת עריכת שולחנותיו הטהורים של המהר"א רגיל הייתי למנות בפניו את המסובים אצל השולחן בכדי שיורה את מי מהם לכבד בברכת המזון, שכן הוא בגודל קדושתו היו עיניו נעוצות מטה ולא הרים עיניו לראות מי ומי המסובים. פעם הגיע רבנו זי"ע להשתתף בשלחן הטהור בעודו מכהן כראש ישיבת ויזניץ, כשמניתי את שמו לפני הרבי, הורה לכבדו בברכת המזון. לשבת הבאה נשנה הדבר ושוב הורה לכבדו בברכת המזון, בשבת השלישית כשהחילותי למנות את המסובים דילגתי על שמו
'און ווער נאך?' מי עוד מיסב אל השולחן. אזי נאלצתי לומר שגם ראש ישיבת ויזניץ נמצא כאן. מיד נענה הרבי ואמר: 'הוא יברך!'
לאחר השולחן, אמר לאחיו הגה"צ מבילגורייא זי"ע:
פעם הגיע המחותן מויזניץ - הרה"ק ה"אהבת ישראל" זי"ע - להשתתף בשמחה משפחתית בבעלזא. לאחר השמחה מיהר לנסוע חזרה אל ביתו שבגרויסוורדיין. שאלו אבי - הרה"ק רבי יששכר דב מבעלזא זי"ע: 'מחותן, מדוע ימהר לשוב לביתו ולא יתמהמה קמעא...'
השיב הרה"ק מויזניץ: 'יש לי בבית נכד הלומד 'תורה לשמה', והנני מתגעגע אליו'...
כוונתו היתה לנכדו זה! - סיים הרבי ואמר - לכן מצאתי לנכון לכבדו ביותר!
(יצוין, שהמהרי"ד נסתלק כבר בשנת תרפ"ז, ואילו רבנו זי"ע היה אז נער בר מצוה, היינו, שבגיל כה צעיר כבר העיד עליו הסב"ק).
