הרה"ק רבי מנחם מענדיל מקאצק זי"ע כ"ב בשבט תרי"ט
רבינו הרה"ק מקאצק נולד בשנת תקמ"ז לאביו רבי יהודה לייבוש שהיה נכד להרה"ק דבי דוד היילפרין מאוסטראה בעל ה'דרכי ציון' שהיה מתלמידי הבעש"ט הק' זי"ע. ונודע כחריף ובקי בכל חדרי התורה.
רבותיו היו החוזה הק' מלובלין, היהודי הק' מפשיסחא, והרה"ק רבי שמחה בונם מפשיסחא זי"ע, ועם הסתלקות רבו האחרון נתמנה כרבם של צדיקי פולין, תחילה נהג בטאמשוב ולאחר מכן התיישב בקאצק. מבין תלמידיו הידועים הרה"ק ה'חידושי הרי"ם' מגור, רבי מרדכי יוסף מאיזביצא בעל 'מי השילוח', חתנו ה'אבני נזר' מסוכטשוב, רבי יהודה לייב אייגר מלובלין, הר"ר צדוק הכהן הר"ר העניך מאלכסנדר ועוד הרבה צדיקים מפורסמים זיע"א.
דברי תורתו פזורים בספרי תלמידיו ותלמידי תלמידיו ונלקטו בספרים 'אהל תורה', אמת ואמונה', 'עמוד האמת', 'להבות אש' 'אמת מקאצק תצמח'. נתבקש לישיבה של מעלה ביום כ"ב בשבט תרי"ט, ומנו"כ בקאצק.
מדוע בירך הרה"ק מקאצק את חתנו שאם יהיה רבי לא יהיו לו הרבה חסידים
שח הגה"צ רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל: שמעתי מהאדמו"ר רבי מנחם שלמה מסוכטשוב זצ"ל שלמד בצוותא עמי בכולל של הגאון רבי יחיאל מיכל פיינשטיין זצ"ל, כי כאשר בא בקשרי שידוכים עם נכדת הגאון בעל ה'בית הלוי' מבריסק זצ"ל, נסע להתברך בברכת מזל טוב אצל הגאון רבי יצחק זאב מבריסק זצ"ל שקיבלו בסבר פנים יפות. [כידוע שהיה מקרב מאד את קרוביו].
בין הדברים שאלו הגרי"ז מדוע לא 'כבש' זקינו ה'אבני נזר' את פולין, כמו ש'כבש' הרה"ק בעל הדברי חיים' מצאנז זי"ע את גאליציה [פירוש לשאלתו, כי הטעם שהרה"ק מצאנז נתפרסם בכל קצוות גאליציה, היתה הן משום גדלותו בתורה, והן בגלל היותו מכהן כאדמו"ר ומנהיג לחסידים, והלא כמו כן היה האבנ"ז גדול בתורה ובד בבד אף התעטר בכתר האדמורות], הוא מותיב לה והוא מפרק לה, על פי מעשה שהיה בדידיה: העיר סוסנובצה היתה שרויה תקופת מה ללא רב ומורה, וכיון שידעתי שה'ארץ צבי' מתגורר שם והוא ה'גדול מפולין', ובאותה עת היה מחוסר פרנסה, על כן נסעתי לדבר על ליבם של בני העיר שיאותו להטיל עליו את אדרת הרבנות, "און איך האב גוט גירעדט" [=והצעתי הדברים בטוב טעם], אך לא עלתה בידי להוציא מחשבה זו מן הכח לפועל, והיינו טעמא משום שהבעלי בתים הכירו וידעו שהגרא"צ ואורייתא חד הן, וכיון שכל משאו ומתנו בדברי תורה חששו שלא יוכלו לשוחח אתו בעניני מסחר ושידוכים וכדו', ולכן מיאנו להצעתי.
וזהו גם החילוק בין הרה"ק מצאנז לה'אבני נזר' כי ה'דברי חיים' ערך כעין 'טיש' כל יום כידוע, ולכן יכלו כולם לבוא ולדרוש אלקים, כי אחד נתעורר מדברי התורה ששמע ומשנהו ממעשה שהיה או מהנגה מסוימת, אבל אצל ה'אבני נזר' היה הכל "א קשיא א תירוץ", היינו שפיו היה ממלל רק בדברי תורה והיו הקושיות והפירוקים אורחים קבועים בביתו, וזה גרם שרק תלמידי החכמים היו בני ביתו, ואילו המון העם שהיו צמאים לשיחת חולין של תלמידי חכמים לא מצאו מקומם אצלו, וכמו כן תושבי סוסנובצה סירבו מטעם זה שיהא ה'ארץ צבי' רבם.
כאמור אלו דברים שמעתי בשם הגרי"ז מבריסק, אך היתה עוד סיבה נוספת לכך, לפי שאחר פטירת הרה"ק רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר זי"ע, לא התחיל האבני נזר' מיד להנהיג אלא לאחר תקופה, ואז כבר התפזרו החסידים בכמה מקומות. עוד טעם לכך מובא בספר 'אביר הרועים' (אות קט) שחמיו הרה"ק רבי מנחם מנדל ה'שרף' מקאצק זי"ע בירכו שאם יהיה רבי לא יהיו לו הרבה חסידים, כדי שלא יבטלו אותו מלימודו, לכן היה ה'אבני נזר' דוחה את הבאים לפניו מפני ברכת חמיו, והיה אומר להם שאם לא יבואו אליו מבטיח הוא להם שיתברכו בפרנסה וכל טוב.
