הרה"ק רבי ישעיה שטיינר מקרעסטיר זי"ע ג' אייר תרפ"ה
הרה"ק רבי ישעיה שטיינר נולד בשנת תרי"ב למשפחה פשוטה בעיירה הסמוכה לעיר ברדיוב שבסלובקיה. בהיותו בן שלוש התייתם מאביו, ואימו האלמנה הצדקנית שלחה אותו לעיר "ליסקא", אל הרב הקדוש רבי צבי הירש מליסקא מחבר הספה"ק "אך פרי תבואה".
רבי ישעיה גדל וצמח אצל רבו, שחיבבו כבנו, ובשלב מסוים מינהו למשמשו. כבר בבחרותו הוכר כצדיק נשגב. עד כמה גדולה חביבותו של רבי ישעיה בעיני רבו – ניתן ללמוד מהמעשה הבא. בטרם פטירתו, הכריז האדמו"ר מליסקא, שקשה לו ללכת מן העולם, בטרם ראה את תלמידו חביבו מקים בית נאמן בישראל.
לאחר פטירתו, ביום ו' עש"ק תזריע ד' ניסן תרל"ה נשא לאשה את מרת שרה בת רבי יצחק יונה ווינשטוק מהעיר מאד, וקבע מושבו בעיר קרעסטיר, ר' ישעיהו היה נוסע אל הרבה מצדיקי דורו, בהם הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא, רבי שמואל פרנקל מדארג. ועוד. כן היה מתלמידי האדמו"ר הגה"ק רבי חיים הלברשטאם מצאנז.
לאחר פטירת הרה"ק מליסקא ונישואי רבי ישעיה, החל הוא להנהיג את קהל החסידים של רבו, שהחלו לנהור אחריו.
למרות ששמו הפך במהירות למפורסם בקרב יהדות הונגריה, נהג בענווה רבה, והיה חותם על ספריו, "הק' ישעי' בן מו"ה משה ז"ל שהי' משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".
בנוסף, למרות שהנהיג קהל של מאות חסידים, ויהודים מכל רחבי הונגריה נכנסו להיוועץ ולהתברך, המשיך רבי ישעיה להיכנס לאדמו"רי הדור, ונהג כאחד מהחסידים, כאשר היה הוא עומד או ממתין בתוך הקהל, מבלי לדרוש שררה או כבוד. בשלב מסוים החלו הרהורים על הנהגתו, כאשר היו שטענו שהחסידים של האדמו"ר מליסקא צריכים ללכת לבניו, ולא למי שהיה משמשו בקודש. רבי ישעיה, ללא אומר וללא טרוניה, ולמרות שחסידי רבו הלכו אחריו, עבר להתגורר בקערעסטיר, בחבל טוקאי שבהונגריה.
בפשטות מופלגת הנהיג רבי ישעיה בביתו "הכנסת אורחים" לכל העוברים באזור, ויהודי הונגריה שנהרו למקום, ידעו שאין הם צריכים לדאוג לאוכל ולינה בהגיעם אל הרבי – הרבי מסדר הכול עבורם. רבי ישעיה עצמו, בענוותנותו הרבה, היה עומד ומגיש את האוכל עבור ההמונים, למרות שאלה הגיעו להיוועץ ולהתברך ממנו.
כאשר נפטרה הרבנית, אשתו הראשונה, והרבי החל לחפש זיווג שני, הציעו לפניו אישה מאחת המשפחות החשובות והמיוחסות של הונגריה, אך הוא סירב לכך. "אני צריך רק אישה פשוטה כמוני", הסביר לשדכן שהעלה את ההצעה.
הכנותיו של הרבי לשבת החלו ביום חמישי, אז היה מחלק צדקה לעניי העיר והסביבה. כשבמקביל, הרבנית ע"ה מחלקת בשר וחלות לעניים הרבים. הרבי עצמו היה עומד על יד הסירים, מוסיף עצים לתנור ומלח בתבשילים. על שולחנו סעדו עניים רבים, כשהרבי עצמו עובר ביניהם פורס בפניהם את המנות הרבות ושומע את צרותיהם.
גולת הכותרת של השבתות אצל הרבי, הייתה כאמור סעודת המלווה מלכה, אליה נהרו יהודי המחוז.
סיפורי המופתים התגלגלו מתחת לשולחנו דבר יום ביומו. סיפורי מופת שעברו מפה לאוזן ידעו לספר על סיר של תבשיל שאינו מתרוקן אף פעם, על מזון שאין לו גבול ועל ישועות שהתחוללו בחדרו. הכל בכוח אותה צדקה, נתינה עד מסירות נפש של ממש.
ביום ג' באייר תרפ"ה נסתלקו המאורות הקדושים, ונשמתו של רבי ישעי'לה עלתה השמימה בסערה. טרם פטירתו, השיב לשאלת חתנו, "איך אתה מניח אותנו לאנחות?!", "מי שיבוא לביתי ייוושע".
בשנים האחרונות נגאל הבית של רבי ישעי'לה, על ידי בני משפחתו, ובמקום הוקמה הכנסת אורחים בנוסח הצדיק הפלאי ומחייה הנפשות. בצמוד, נרכש בית נוסף, עבור מקום לינה ליהודים הרבים, כשמקווה מהודרת הוקמה גם היא בסמוך.
זכותו הכבירה של מלאך האלוקים ועמוד החסד, תעמוד לנו ולכל בית ישראל, אמן.
מפתח של פרנסה
המפורסמות אינן צריכים ראיה, והרי המופתים היוצאים מציונו הקדוש מפורסמים בראש כל חוצות, ועל ידי כך מתחזקת האמונה בלבות בני ישראל.
צדיק זה מסתופף היה בצלו של הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא זיע"א ושמשו בקודש, ולאחר שנאסף הרה"ק מליסקא אל עמיו, הציע הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא זיע"א למנותו במקומו, באמרו שהוא רואה כי מפתח הפרנסה נמצא אצלו ושבלקחו את שרביט הנשיאות יוכל להשפיע פרנסה לבני ישראל.
וכך היה לשונו של הרה"ק מנדבורנא זיע"א: "מרדכ'לע זעט אז אין הימל האט מען איבער גיגעבן דעם מפתח של פרנסה פאר ר' שעי'לע, האב איך אים געמוזט מסמיך זיין פאר א רבי, כדי ער זאל קענען ממשיך זיין שפע פרנסה פאר כלל ישראל" [=מרדכי'לה רואה שבשמים מסרו את המפתח של פרנסה לרבי שעי'לה, ולכן הייתי מוכרח להסמיכו לרבי, כדי שיוכל להמשיך פרנסה לכלל ישראל].
עוד בחיי חיותו התפרסם שמו ברבים כמשפיע פרנסה, ורבים התחילו לנהור אליו בעיקר בשבת פרשת בשלח שהיא פרשה של ביזת הים וירידת המן. ונקבע שם המנהג לחלק את פרשת המן לשלושה שלושה פסוקים, כדי שכמה שיותר אנשים יוכלו לעלות בה לתורה ולהיוושע בשפע הפרנסה.
קונטרס הבינני
לחיים על מי סודה
בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה (כח, ג).
פעם הביא הרה"ק רבי ישעיה'לע מקרעסטיר זצ"ל ראיה בדרך צחות, שאפשר לומר 'לחיים' על מי סודה ממאמר הפסוק הנזכר לעיל.
"ברוך אתה בעיר" - מלשון ביער, "וברוך אתה בשׂדה" מלשון סודה. והיינו כי כמו שאפשר לומר לחיים על 'ביר', כן אפשר לומר לחיים על 'סודה'.
