הרה"ק רבי יצחק אייזיק ווייס זי"ע בעל 'חקל יצחק' מספינקא י"ג סיון תש"ד
הרה"ק רבי יצחק אייזיק ווייס נולד בשנת תרל"ה לאביו הרה"ק האמרי יוסף זי"ע לאחר שנים ארוכות של ציפייה ותוחלת, בברכתם של מהרי"א מזידיטשוב זי"ע והדברי חיים מצאנז זי"ע.
ה"חקל יצחק" זי"ע נפל פעם בילדותו ונחבל, קרא לו אביו רבינו מרן ה"אמרי יוסף" ושאלו אם לא החסיר באמירתו הבוקר אחד מסממני הקטורת.
בתור ילד היה מאוד שובב, עד שיום אחד נכנס השכן לאביו האמרי יוסף זיע"א, בטענה שבנו יצחק אייזיק זיע"א שבר שמשה בחלונו, והאמרי יוסף זיע"א, פרע את הנזק, ואמר האמרי יוסף זיע"א, שבתור עונש על מעשהו עתידים להידחף אצלו יהודים רבים עד כדי שישברו כל דלתותיו וחלונותיו.
בגיל חמש עשרה שנה נשא את בתו של הרה"ק רבי ישכר בעריש אייכנשטיין מווערצקי בעל "מלבוש לשבת ויום טוב".
כבר בחיי אביו קבל דרכי הנהגה ממנו ומשנת תרס"ד ואילך, כשחלה רבינו האמרי יוסף את חליו, הנהיג למעשה את חסידי ספינקא.
הגה"צ רבי נפתלי צבי אב"ד בילקא הי"ד בנו של רבינו מרן ה"חקל יצחק" פנה בשאלה אל הרה"ג ר' אליעזר דייטש זצ"ל אב"ד באניהד בעמח"ס תבואות ופרי השדה, וענה לו הרה"ג בכתב לשאלתו וכך לשונו: מכתבו הגיעני לנכון ולא היה מהראוי להשיב לו, הלא יוכל לשאול כל ספיקותיו מאביו הגאון הצדיק שליט"א (זצ"ל) אשר כל רז לא נעלם ממנו רק שלא להשיב פניו ריקם אשיב לו בקיצור. (שו"ת פרי השדה ח"ג סי' קי"ז (תרע"א)
בשנות מלחמת העולם הראשונה נמלט ר' יצחק אייזיק מספינקא והתיישב במונקאטש. כעבור שנים אחדות עבר לסעליש, שם נבנה בית מדרש גדול ובתי דירה.
כל שנה ביום היארצייט שלאביו ה'אמרי יוסף' היה בא לספינקא לפקוד את ציון אביו ואז נקבצו בספינקא אלפי חסידים.
מרן ה'חקל יצחק' עלה על המוקד באושוויץ ביום י"ג בסיון תש"ד הי"ד.
קדושת בית הכנסת
סיפר הרה"ק האמרי יוסף מספינקא זיע"א: מעשה ביהודי אחד שבא לשאול את עצתו של הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זיע"א האם יסע לארץ ישראל או לא? נענה הרבי ואמר לו: הגמרא אומרת במסכת ברכות (ח.) שאמרו לרבי יוחנן 'איכא סבי בבבל', שיש יהודים זקנים החיים בבבל. התפלא רבי יוחנן ואמר, הרי הפסוק אומר (דברים יא כא) 'למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לתת לאבותיכם', הרי שההבטחה לאריכות ימים היא רק לאלה המצויים בארץ ישראל, אבל בחוצה לארץ לא. נענו ואמרו לרבי יוחנן שאותם זקנים מאריכים להיות בבית הכנסת, הם מקדימים לבוא בבוקר לשחרית, ומאריכים לשהות בערבית, נחה דעתו של רבי יוחנן וסרה תמיהתו, וכך אמר: אכן דבר זה הוא שהועיל להם לאריכות ימים, וכפי שאמר רבי יהושע בן לוי לבניו: הקדימו לבוא לבית הכנסת בשחרית, ותאריכו לשהות בו בלילה, וכך תאריכו ימים. וביאר המהרש"א, שבתי הכנסיות שבבבל יש בהם קדושת ארץ ישראל, ולכן אלו המצויים בהם תדיר הם כאילו שמצויים 'על האדמה אשר נשבע ה' לתת לאבותיכם' ולכן גם הם בכלל הבטחת אריכות הימים.
סיים רבי משה לייב מסאסוב ואמר לאותו יהודי: אם קדושת בית הכנסת היא כקדושת ארץ ישראל, הרי שנמצאנו למדים שקדושת ארץ ישראל היא כקדושת בית הכנסת, ולכן אם מסוגל אתה לשמור על עצמך ולהתנהג בארץ ישראל כאילו מתגורר אתה בבית הכנסת, יכול אתה לנסוע, ואם לאו – מוטב שתשאר בביתך בחוץ לארץ.
אבא! "כך כתוב בתורה"
כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי וגו' וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹקִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו (יתרו יח, טז).
הרה"ק ה'חקל יצחק' מספינקא זצ"ל נהג לפרש את הפסוק שלפנינו, על פי הסיפור המלבב מהרה"ק רבי מאיר"ל מפרימישלאן זצ"ל. מעשה ברבי מאיר"ל שהיה יושב ודורש בשולחנו כמשה מפי הגבורה והוא מתכוון לדרוש ולפרש הכתובים באופן שימשיכו ברכות וישועות לישראל. אם כי הדרוש כשלעצמו אינו מתיישב די צרכו, התפלא מישהו למה לו להתאמץ כל כך בדרך הדרוש, וכי אינו יכול לברך את ישראל בלעדיו. אמר לו הצדיק כבר נפסק להלכה בשו"ע שאם ראה את אביו אינו נוהג כשורה, לא יאמר לו עברת על דברי תורה אלא יאמר: אבא! "כך כתוב בתורה". ולכן משתדל אני למצוא בית אחיזה במקראות כדי להמשיך ברכה.
ככל הדברים האלה, הסביר ה'חקל יצחק', אמר משה רבינו ליתרו חותנו: "כי יהיה להם דבר בא אלי" - כשפוגעת בישראל מדת הדין ח"ו, ובאים אלי לשפוך שיחם, "ושפטתי בין איש" (-זה הקב"ה שנקרא ה' איש מלחמה), ובין רעהו" (אלו ישראל שקראם 'למען אחי ורעי') וככה אני עושה זאת "והודעתי את חוקי האלקים ואת תורותיו" אני דורש ומכריע שכך הוא הדין על פי חוקי התורה שצריך להושיעם מכל צרותיהם.
