הרה"ק רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא זי"ע ה' טבת תשכ"א
נולד ביום ח' מנחם אב תרמ"ד בסדיגורה בבית אביו רבי ישראל מסדיגורה זיע"א, בתוך שנת הסתלקות הסב הגדול, הרבי הראשון מסדיגורה רבי אברהם יעקב זיע"א, בן רבי ישראל מרוז'ין זצ"ל. ועל שמו נקרא.
אביו הקדיש לו הרבה מזמנו, השגיח עליו כבבת עינו, עקב אחרי לימודיו, ואף בחנו על תלמודו לעיתים קרובות, והיה מבקש מהבחורים הרבים שהגיעו לסדיגורה שלא ירבו להכנס אליו למען לא יבטלוהו מלימודיו.
משהגיע לשנתו הי"א, נתקשר בקשר שידוכין עם בת הרה"ק האדמו"ד רבי יצחק מאיר מקאפיטשיניץ זיע"א. החתונה נערכה בשנת תרס"ב, בהגיעו לגיל שמונה עשרה לחופה, בקאפיטשיניץ, בהשתתפות צדיקי המשפחה וגדולי ישראל, ורבבות אלפי ישראל חסידי שתי החצרות. אחר החתונה נשאר להתגורר במחיצת חותנו, בעודו מתמיד במשך כל שעות היממה בתורה ובחסידות.
בי"ג תשרי תרס"ז, נסתלק אביו הרבי לשמי רום והוא בן נ"ד שנים בלבד, כמספר שני חיי זקנו הרה"ק מרוז'ין, פטירתו במיטב שנותיו הכתה את חסידות סדיגודה במכה כבדה, אולם נחמת העדה היתה בבניו הקדושים אשר החלו להנהיג תחתיו.
רבים מהחסידים שמו עיניהם ברבינו שהיה בן עשרים ושלוש שנים בלבד, והכתירוהו לרבם, בחג הסוכות יומיים לאחר פטירת אביו החל להנהיג את עדתו, וממלכתו נמשכה נ"ד שנים.
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח לוינה, אליה נדדו אז רוב צדיקי בית רוז'ין, עם הזמן השתקע בה עד שנת תרח"צ, בה פלשו הנאצים ימ"ש לאוסטריה בשבת זכור.
הרבה טירחה ומאמצים השקיעו החסידים להוציאו מהתופת הנאצית בוינה, בתחילה רצו חסידיו בארצות הברית לסדר לו ויזה אליהם, אולם הוא מיאן בכל תוקף לנסוע לכל מקום אחר מלבד ארץ ישראל, אחד מאמצים מייגעים סודרה לו ויזה לארץ, ובחודש אלול עזב את וינה.
את הסליחות הראשונות אמר על האניה, וביום כ"ג אלול תרח"צ דרכו רגליו על אדמת ארץ הקודש, ורבינו זכה להגשים את מאויו ולנשק את אדמתה. עם הגיעו קבע את מעונו בתל אביב, משום שלא רצה להמשיך ולשמוע את קול פעמוני בתי הטומאה.
ביתו הפך לאבן שואבת, וחסידיו ששהו בארץ קבלו את פניו בשמחה ובהתרגשות. הגיעו לביתו יומם ולילה להתברך בברכותיו שעשו פירות, לקבל את עצותיו בכל הענינים, לספוג דרכי חסידות ועבודת ה', ולשמוע מדברי תורתו.
שנה אחר שהשתקע בארץ פרצה מלחמת העולם במלוא עוזה, חסידיו הרבים שנותרו על אדמת אירופה עלו על המוקד עם מליוני אחינו בית ישראל, והוא כאב את כאבם יומם ולילה.
נכנס אליו חסיד באותם שנים קשות, ואחר זמן מה אמר כי הוא רוצה ללכת שלא להפריעו ממנוחת הצהרים, אמר לו רבינו, "בימים אלו קשה לי אפילו לשתות כוס תה במנוחה".
נמנה בין ראשי אגודת ישראל מראשית יסודה, ואף יסד כבר לפני כן ארגון בשם 'אגודת החרדים', כל כולו משולב היה בחייה של אגודת ישראל, ושאף בכל נימי ליבו להביא לאחדות בין כל חלקי היהדות הנאמנה.
בראש מאוויו דרש תמיד לפעול בכל מאמצי הכוחות למען החינוך החרדי, בו ראה יסוד לכל בנינה של יהדות התורה ועם ישראל, לא החמיץ הזדמנות להעלות דרישה זו בכל נאומיו הפומביים בכנסיות הגדולות ועוד.
עם יסוד החינוך העצמאי נרתם לפעולות לקיום מפעל זה, עמד שנים רבות בראשו, ודאג לקיומו, הן בעניני הכספים והן בעיצוב החינוך.
משאירע ונכשל לראות ברחוב חילולי שבת רח"ל, קיבל על עצמו שלא לעבור ליד החלון בשבת קודש למען לא יסתכל בשגגה החוצה, פן יראה חלילה חילולי שבת ויתעורר קטרוג על כלל ישראל.
יום אחד עבר במרכז תל אביב לצורך מסויים וראה דברים שלא צריכים להיות רח"ל, מאז קבל להמנע מלעבור במקומות דומים, כדי שלא לעורר בעצם ראייתו קטרוג על עם ישראל. (אביר המלכות)
בשנתו האחרונה רמז רבות כי לא יארכו עוד שנותיו בעולם, בתחילת חודש כסליו החלו אצלו מיחושים שהתבררו כמחלה קשה, הוא הובהל לבית החולים בו שכב על ערש דוי, בשמחה קיבל עליו את הדין והכין עצמו ליומו האחרון, כשהוא מכתיב ממיטתו את צוואתו לחסידים.
ביום שבת קודש פרשת ויגש ה' טבת, יצאה נשמתו ועלתה למרום, אחר עשרים ושתיים שנה לשבתו בארץ ישראל. כבקשתו, נטמן בבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב. דברי תורתו נדפסו בספר 'אביר יעקב'.
סגולה להצלחה בלימוד התורה – ללמוד בקול רם
לבחור אשר בא להתאונן על מיעוט הצלחתו בלימוד התורה, השיב בסימן תמיהה, וכי כיצד יתכן הדבר, מדוע אינך לומד בקול.
"כאשר היתי צעיר", סיפר לו, "למדתי במרחק שלושה בתים מבית מגורי, ביחד עם אחי הינו לומדים בקול רם כל כך, עד שבבית שמעו זאת, אחר אפשר היה להכיר על אבי זצ"ל לפי הבעת השמחה על פניו, האם למדנו טוב או לא".
