הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא זי"ע בעל "אוהב ישראל" ה' ניסן תקפ"ה
אורו של רבינו זרח בשנת תק"ח בעיר זימיגראד, בבית אביו רבי משמואל מניישטאש שהיה מגדולי רבני פולין בדורו, וכיהן כראב"ד בעיר ניישטאט שבמרכז פולין, נצר לשולשלת רבנים שמוצאה מהמהר"ם מלובלין, מהמהר"ם פאדאווה, והרבי ר' העשיל מקראקא אשר על שמו נקרא.
ומילדותו התפרסם כגדול בתורה וכבעל תכונות מופלאות, בהגיעו לפרקו היה לחתן רבי יעקב מרגליות אבד"ק טיטשין, כשהוא יושב שש שנים סמוך על שלחן חותנו ושוקד על לימוד התורה.
רבנותו הראשונה היתה בעיר קולבאסוב שבגליציא בה נקרא לשמש כרב אב"ד בשנת תק"מ, בעיר זו מצא את דרכו לדרך החסידות, בהשפעתם של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, והרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זיע"א, נסיעתו הראשונה כחסיד היתה אל הרה"ק המגיד מזלאטשוב זיע"א שרבינו החשיבו כ'מפתח התורה' לאחר שתירץ לו כל קושיותיו בקביעות.
אחר נסע אל רבו המובהק הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק זיע"א אשר החשיבו למאד, קירבו ביותר, ואף אמר עליו שכשמו כן הוא, יש לו מידת החסד כאברהם, פניו זורחות כיהושע, וחריפותו היא כשל זקנו הרבי רבי העשיל.
אחר הסתלקות רבי אלימלך נעתר להפצרות החסידים הרבים ששיחרו לפתחו, ופתח את בית מדרשו, בשנת תקמ"ו.
בקולבאסוב ישב כחמש עשרה שנה, שם סבל מדחקות נוראה, בשנת תק"ס נתקבל כאב"ד אפטא בה ישב שמונה שנים, ידוע כי כאשר נפרד מתושבי העיר, הדבר הצר להם ביותר, והוא הבטיחם כי על שם עיר זה יקרא תמיד, 'הרב מאפטא'.
בשנת תקס"ט הוזמן לכהן ביאסי שברומניה, השפעתו על יהדות רומניה והמדינות הסמוכות היתה עצומה. לאחר פטירת הרה"ק רבי ברוך ממעז'יבוז' זיע"א עבר למעז'יבוז' בשנת תקע"ג, בה לא כיהן כרב אב"ד כי אם כמנהיג לעדת החסידים.
דורשי רשומות דרשו 'ה' מלכותיה קאים', ראשי תבות קולבאסוב אפטא יאסי מעז'יבוז', ארבעת הקהילות שבהן ישב רבינו, על ידו נתפרסמה בכולן מלכותא דשמיא.
נודע כזקן הצדיקים בדורו והמוני צדיקים וחסידים הסתופפו בצילו. נסתלק לשמי רום ביום ה' היסן תקפ"ה, ומנו"כ במעזיבוז.
ישועה בגאל ישראל
הרה"ק מאפטא בעל אוהב ישראל זי"ע אמר פעם בדרשת שבת הגדול, כי סגולה למי ששעתו דחיקא ליה ש"בליל הסדר" בעת אמירת ההגדה, כאשר יגיע לברכת "גאל ישראל" יבכה מעומקא דליבא, ואז יוכל להוושע מדוחקו.
בין השומעים את הדרשה היה איש פשוט, מאמין באמונה פשוטה בלא שום התחכמות,ונכנסו הדברים של הרב הקדוש מאפטא בלבו. היהודי הזה היה חייב לפריץ סכום כסף גדול,דמי חכירה עבור בית המזיגה שהחזיק, ולא היה בידו לשלם. כמו כן הפריץ היה חייב לו סכום פעוט כיון שלפעמים הוא היה נכנס לבית המזיגה להיטיב את גרונו ביי"ש, והיה לוקחו בהקפה.
האיש הלז בא לביתו ואמר לבני ביתו: "הכיני נא את צרכי החג בהרחבה כי אנחנו בלא שום ספק ניגאל מצרתינו, כיון שכך שמעתי מהרב בדרשה". בליל חג הפסח קודם ברכת גאל ישראל, אמר לזוגתו ולבני ביתו 'כאן צריכים לבכות מעומקא דליבא', ובזה תלויה הישועה, והמה עשו כן מתוך אמונה פשוטה בתום לב.
בחוה"מ פסח שלח הפריץ לקרוא ליהודי כדי לסדר את החשבונות ביניהם, ובעת עריכת החשבון ראה היהודי את נפלאות השי"ת בעליל. היהודי היה חייב לפריץ אלף זהובים, והנה נמחקו מהחשבון ועברו לחשבון שהפריץ חייב ליהודי, נמצא שבחשבון החוב של היהודי לפריץ נעשה מאלף אחד, ובחשבון החוב של הפריץ ליהודי נעשה מאחד אלף, וכך היה הדבר בכל החשבונות שביניהם עד שהתברר שהפריץ הוא בעל חוב גדול ליהודי.
הפריץ, בראותו זאת, קם בחמתו והשליך את כל פנקסי החשבונות לתוך התנור הבוער שעמד בירכתי החדר, והתחיל לפייס את היהודי ולבסוף שילחו לביתו.
"יהי רצון שיהיה לך שפע ללא ברכה"
פעם בא יהודי כפרי אל הרה"ק מאפטא זצ"ל, וביקש שהרבי יברכהו בכדי שיצליח בבית מרזח (קרעטשמע) החדש שפתח. אמר לו הצדיק "יהי רצון שיהיה לך שפע ללא ברכה".
הכפרי נדהם ולא הבין את ברכת הרבי. על זה הסביר לו הרה"ק מאפטא: "כשיהודי נכנס לבית מרזח, הוא מבקש כוסית אחת קטנה של יי"ש, אומר ברכה, שותה והולך לו. מקונים כאלו אין פרנסה ואין שפע.לעומת זאת, גוי שנכנס לבית מרזח, אינו יוצא משם עד שהוא משתכר. זוהי אמנם שתיה ללא "ברכה", אבל "שפע" יש בה...
