הגה"ק רבי עמרם בלום זיע"א אב"ד אויפאלו וב' 'בית שערים' כ"ו אלול תרס"ז
רבינו נולד בשנת תקצ"ד לאביו הג"ר יצחק יעקב, שכיהן כאב בית דין בעיר, ולאמו בת הגה"ק רבי עמרם רוזנבוים, ("רבי עמרם חסידא"), שעל שמו נקרא.
בצעירותו עברה משפחתו לקרולי. בילדותו למד עם הגאון שלמה זלמן אולמן ממאקווא, שהתרשם ממנו לאחר פגישה מזדמנת ביניהם. בהיותו כבן י"ז נפטר אביו, ומאז דאג ללימודו רב העיר הג"ר מאיר פרלס.
לאחר כמה שנים, עבר ללמוד בישיבת פרשבורג אצל הגה"צ הכתב סופר למשך זמן קצר. בשנת תר"י עבר ללמוד בישיבתו של הגאון רבי חיים סופר בימרינג, שם למד במשך שנתיים.
לאחר נישואיו התגורר בעיירה אלמושד, וכשנפטר רב הקהילה בשנת תרי"ח התמנה לכהן תחתיו. באלמושד התאלמן מאשתו הראשונה, ונישא בשנית לבת הג"ר חיים יוסף דב כהנא מקרסנה, נכדו של הגה"צ ר' יהודה כהנא הלר.
בשנת תרכ"ד התמנה לרבה של מאד, שם ניהל ישיבה גדולה, שהגיעה בשיאה לכמה מאות תלמידים. בשנת תרמ"א נבחר למלא את מקומו של הגה"ק המהר"ם שיק ברבנות העיר חוסט, וגם בה עמד בראשות ישיבה. לאחר כשנתיים, החליף את משרת הרבנות עם חברו הגה"צ יואל צבי ראטה, שכיהן כרב בעיירה ברט'ו-אויפאלו, כך שהרב ראטה עבר לכהן בחוסט והרב בלום ישב על כיסא הרבנות בברטו-אויפאלו. גם בברטו-אויפאלו ניהל ישיבה גדולה. בתפקיד זה כיהן במשך כה שנה, עד לפטירתו.
שמו התפרסם ברחבי הונגריה, והוא הפך לאחד מגדולי משיבי התשובות ההלכתיות בדורו, ורבנים מכל קצוי הונגריה פנו אליו בשאלותיהם.
רבינו נתבקש לישיבה של מעלה בכ"ו באלול תרס"ז.
חריפותו הגדולה
הגר''ע בלום היה גאון חריף ומחודד מאוד, וספרו מלא וגדוש בחריפות ובקיאות, ובתחילה נדפס ממנו ''בית שערים'' על או''ח ובהם ארבע מאות תשובות בהלכה, ולפני המלחמה בשנת ת''ש הדפיסו גם חלק יו''ד, וכנראה שבצוק העתים נאבדו שאר החלקים על חו''מ ואהע''ז.
הגר''ע בלום היה תלמידם של הגה''ק בעל ''יריעות שלמה'' זי''ע [בנו של זקיני הגה''ק רבי שלום חריף זי''ע אב''ד לאקנבאך ובעל ''דברי ר''ש''], כמו''כ למד משך שנה אחת אצל זקיני מרן בעל ''כתב סופר'' זי''ע, וגם למד אצל הגה''ק רבי מאיר פערל זי''ע אב''ד קראלי. בכמה מתשובותיו הוא חותם בסוף בהאי לישנא – ''עמרם הק' בלוהם בק''ק הנ''ל, נכד להגה''ק מאוה''ג מו''ה עמרם חסידא זצוק''ל מנוחתו כבוד בצפת הבירה''.
בתוך ספרו ''בית שערים'' (או''ח סי' שי''ז) ישנה תשובה המופנית להגה''ק רבי יעקב מהרמילוב זי''ע בעל ''כוכב מיעקב'', בענין ציץ מרצה, והגר''ע בלום כותב לו תשובה ארוכה שאורכה ארבע עשרה עמודים גדולים. ראיתי מובא שאחד מנכדי ה''בית שערים'' הגיע פעם לבקר במעון קדשו של הגה''ק גאב''ד טשעבין זי''ע, ובין הדברים כאשר הזכירו את התשובה הזאת שכתב ה''בית שערים'' אל ה''כוכב מיעקב'', אמר הרב מטשעבין, שיוסיף לו פרט חשוב אודות התשובה הארוכה הזאת, שבעת שהתשובה הגיעה מה''בית שערים'' אל אביו ה''כוכב מיעקב'', התחיל הכומ''י לעיין בה במשך שבועיים, וכל אותו הזמן עיין ולמד רק את התשובה הזאת, ומרוב עמקות העיון שנכתבה התשובה, נתקף הכומ''י בכאבי ראש עזים, עד שהיה מוכרח לקשור את ראשו במטפחת על מנת להקל מכאביו.
עקב חריפותו הגדולה של ה''בית שערים'', היו כמה אינשי דלא מעלי שלא יכלו לסבול את חריפותו ושנינותו, והתחילו לרדפו ולרדת לחייו. בענין זה כבר הזכרתי כמה פעמים את דבריו הנפלאים של זקיני בשו''ת ''חתם סופר'' (ח''ו סי' נ''ט) - ''וידעת את אשר מרגלא בפומי תמיד, אין יעקב שלא יפגענו לבן, ומעטי לבן שיפגעו בהם יעקב, שמור זה כי הוא אמת ובחון הדברים ותראם אמיתיים, ורצוני כי ברית כרותה כל תלמיד חכם וצדיק המכונה יעקב, יש לו מצירים נגדו המכונים לבן, אמנם מעטים הם הרשעים האלו אשר ימצאו נגדם מי שהוא אחיהם ברמאות כיעקב נגד לבן'', עכ''ד.
ואספרה כמו, כי ה''בית שערים'' היה בתחילה אב''ד בחוסט – אחרי פטירת הגה''ק מהר''ם שיק זי''ע, ובאותה תקופה היה אב''ד בעיר מאד הגה''ק רבי יואל צבי ראטה זי''ע בעל ''בית היוצר''. פעם אחת נפגש ה''בית שערים'' מחוסט עם ה''בית היוצר'' ממאד, וה''בית שערים'' ביקש ממנו שיואיל בטובו להחליף אתו את הרבנות בעירו, כי חוסט היתה עיר גדולה ומכובדת, ולכן היו הרבה אנשים שהציקו לה''בית שערים'', ולכן חפץ מאוד לילך להתגורר במאד שהיתה עיר קטנה מאוד, ושם יוכל לשבת על התורה ועל העבודה בהרחבת הדעת בהשקט ובטח. ובאמת, ה''בית היוצר'' הסכים להתחלף עם ה''בית שערים'', וכעבור תקופה הגיע ה''בית היוצר'' לדור בחוסט, ואילו ה''בית שערים'' עבר למאד. לפני איזה שנים הזדמן לי לבקר במאד, ובאמת נוכחתי לראות שהיא עיר קטנה שאין מה לעשות בה חוץ מלימוד התורה, והיא כעין העיר אונסדורף שעליה המליץ הגה''ק בעל ''באר שמואל'' זי''ע מאונסדורף, שהיא עיר כ''כ קטנה עד שאין מה לעשות בה חוץ מללמוד כל היום וכל הלילה.
