הגה"ק רבי ישעיה הלוי הורוויץ זצ"ל השל"ה הקדוש י"א ניסן שנת ש"ץ
הגה"ק רבי ישעי' הלוי ממשפחת הורוויץ, נולד בשנת ש"ל לערך בעיר לבוב לאביו הג"ר אברהם זצ"ל תלמיד הרמ"א ומהרש"ל.
בעל "סדר הדורות" מביא מדברי המקובלים שהיתה בשל"ה הק' ניצוץ מנשמת רות המואביה.
קיבל תורה מפי אביו וכן ממהרש"ל השני מלובלין (רבי שלמה לייבוש'ס). עודנו צעיר לימים היה כסאו מונח בין גדולי הדור, וחתימתו מתנוססת יחד עם רבותיו על תקנה של "ועד ארבע ארצות".
שמו יצא לתהלה וקהלות רבות בקשוהו לבוא לכהן פאר בעירם. כיהן ברבנות בכמה קהלות, ביניהן: פראנקפורט, פראג, פוזנא וקראקא. הרביץ תורה לאלפי תלמידים.
בשנת שפ"א עלה לארץ הקודש, ונתמנה לראש העדה בירושלים. גדולי הדור כינוהו "מרא דארעא ישראל". בשנת שפ"ה כאשר צורר היהודים הפחה עלה לשלטון, פרצו חייליו לבתי הכנסיות ועצרו את גדולי ישראל ובראשם השל"ה, ורק לאחר מאמץ ושוחד רב נפדה מכלאו. הוא הוכרח להסתתר מספר חדשים, עד שנמלט לצפת ואח"כ לטבריה.
נסתלק בי"א בניסן שפ"ו (וי"א: ש"צ), ומנו"כ בטבריה. הותיר אחריו ברכה את חיבורו הנודע "שני לוחות הברית", וכן "בגדי ישע" וסידור "שער השמים". (מתוך גל' שבת בשבתו)
כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח
כשהרה"ק רבי אברהם שמחה הורביץ, הרב מבארניב, שהיה בן אחר בן להרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב זיע"א בנו של הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ, עלה והגיע לירושלים בחודש אלול של שנת תרס"ט, הוא זכה ליקר וגדולה מכל בני העיר, ובמיוחד הייתה לו ידידות אמיצה עם גדולי העיר, ביניהם המקובל הרה"ק רבי חיים שואל הכהן דוויך זיע"א וכל בני החבריא קדישא לומדי תורת הנסתר.
פעם פגש הרה"ק רבי חיים שואל דוויך את הרב מבראניב כשהוא מהלך ברחובות ירושלים בערב שבת. שאל אותו המקובל: בוודאי ידועים לכם דברי המקובלים על הפסוקים שיש לומר בשעת לבישת בגדי שבת, וכפי שהביא רבינו השל"ה הקדוש בסידורו 'שער השמים': "ילבש בגדי שבת ויאמר: הריני לובש מלבושים של שבת לכבוד שבת מלכתא, ולאחר שלבש, אם ידיו אינם נקיים, שנגע בהם בגופו, ירחץ ידיו ויאמר (ישעיה נד יז): "כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי ה' וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם ה'". ובספר 'פרי עץ חיים' (שער השבת, פרק ג) הביא שיש לומר את זה הפסוק שלש פעמים. ובזה נפשי בשאלתי: מה עניינו של פסוק זה דווקא שיש לאמרו שלשה פעמים בשעת לבישת בגדי שבת?
נענה הרב מבראניב ואמר תיכף: הנה איתא בספר 'עיר דוד' בשם 'מדרש פליאה' בזו הפרשה, וזה לשונו: אמר בלעם, איך יוכל לקללם שהם לובשים בגדי שבת ויום טוב. עד כאן דבריו, עיין שם. (ראה 'ילקוט שמעוני' פרשת בלק, רמז תשסז: 'וכן לובש בגדים של שבת ושל מועד ונכנס ומתאבק בעפר לשמוע לזקן ולשמוע דברי תורה'). ובזה מובן שעל ידי מלבושי שבת ניצולים מכל פה ולשון שרצונם להרע להם ונצולים בזכות מלבושי שבת, על כן דבר נכון הוא אמירת פסוק זה בעת הלבשת בגדי שבת כמובן, שכן לבישת בגדי שבת היא תריס נגד הפורענות.
