הגה"ק רבי יעקב עמדין זי"ע היעב"ץ א' דר"ח אייר תקל"ו
הגה"ק היעב"ץ זצ"ל נולד בט"ו סיון תנ"ח לאביו הגה"ק רבי צבי אשכנזי - ה"חכם צבי" זי"ע.
כבן י"ז נסע לבראדי לבקש תורה מפי הג"ר מרדכי הכהן כ"ץ בן ה"סמיכת חכמים" זי"ע. בשבתו שם בחר בו רבי מרדכי לחתן, ושם שקד על דלתי תורה עד כי גדל מאוד.
כיהן ברבנות העיר עמדין, משם עבר לאלטונא, שם בנה לו בית וגם בית-דפוס. כן ניהל שם משא ומתן באבנים טובות, וגדולי הסוחרים השתדלו להמציא לו ברכה. רבי יעקב ישב שם בשלום ובשלוה בעושר וכבוד, והוציא מעיינותיו חוצה, הלא המה ספריו "שאילת יעב"ץ", סידור "בית יעקב" ועוד עשרות ספרים וקונטרסים בכל חלקי התורה.
סיפר הרה"ק מצאנז זי"ע, שרבנו הבעש"ט זי"ע אמר להגה"ק רבי אפרים אחי היעב"ץ: "אחיך היעב"ץ, כל היום הוא דבוק בעולמות העליונים"...
היעב"ץ כתב בעצמו בספרו מגילת ספר את קורות חייו וחיי אביו זצ"ל.
אולם פוק חזי מאי עמא דבר - הגה"ק ה"חתם סופר" שבשעה שאחד המדפיסים ביקש להדפיס סידור תפילה וביקש את הסכמתו, התנה זאת רק אם יכניס לסידור דברים נחוצים מסידור בית יעקב. ובשו"ת חת"ס (ח"ו סי' נט) כתב על היעב"ץ בזה"ל: "דבר גדול דיבר הנביא ז"ל בענין הזה הלא ישתוממו רואיו..."
הגאון יעב"ץ נלב"ע א' דר"ח אייר תקל"ו.
להיזהר שלא יעבור יום מבלי לגמול חסד ליהודי
הגדרת מרן היעב"ץ זצ"ל על פוליטיקה
סיפר הגאון רבי אהרן סולובייציק זצ"ל על ההתייחסות של הגאון רבי יעקב עמדין זצ"ל לפוליטיקה.
הרב רבי יעקב עמדין זצ"ל פעם רצה ללמוד את השפה הגרמנית. למטרה זו הוא לקח תרגום גרמני של כל התנ"ך וקרא את כל התנ"ך מההתחלה עד הסוף בתרגום גרמנית. מכיון שהוא ידע תנ"ך טוב מאוד, אז על ידי קריאת התרגום הגרמני של התנ"ך כולו הוא הצליח לקלוט את השפה הגרמנית.
אחרי זה אמר הגר"י עמדין זצ"ל שהוא יקח עיתון גרמני וישתדל לקרוא את העיתון, אבל הוא נתקל במלה אחת שלא היתה ניכרת לו מתוך התרגום של התנ"ך, המילה הזו היתה 'פוליטיק'.
הר"ר יעקב עמדין לקח מילון גרמני לבדוק המובן של המילה 'פוליטיק', במילון כתוב שהמובן הוא 'דיפלומטיק', אבל הר"ר יעקב עמדין גם לא ידע המובן של דפלומטיק מפני שגם מילה זו לא הופיע בתרגום של התנ"ך. הוא בדק גם את מילה הזו במילון, ושמה היה כתוב שהמובן של דיפלומטיק הוא 'פוליטיק'... אז לא ידע מה לעשות...
בסוף הוא החליט שהוא יקרא את העיתון הרבה והוא ישתדל להבין מתוך קשר הדברים בהרבה מקומות בעיתון מהו המובן של 'פוליטיק' ו'דיפלומטיק'.
לבסוף אמר הגאון רבי יעקב עמדין זצ"ל שמתוך קשר הדברים בעיתון בהרבה מקומות, הוא הגיע למסקנה שהמובן של פוליטיק ודיפלומטיק הוא: 'אחד בפה ואחד בלב'...
הקדמת קול בריסק
העיד על בגד שלא בלתה מעל 40 שנה
מרן היעב"ץ מעיד על בגד שירש מאביו החכם צבי זי"ע, וזה לשונו:
"ואין הפלא שיתקיים מלבוש שמתכסה בה אדם ארבעים שנה יותר, כי זה מצוי, ואני היה לי מלבוש מבגד צמר נצבע פעמים רבות בכמה מיני צבע, שירשתי מאבי ז"ל ונתכסינו בה יותר מחמישים שנה. והלכתי בו שנים רבות בתמידות כל יום, גם במסע דרכים רחוקים הייתי לבוש בו, ובכל זאת לא בלה ולא נפסד ברוב הימים אחר שעשיתי לי מלבוש חדש. כי היה תלוי במגוד כל השנה. רק בט' באב לבד לבשתיו לזכר....אעפ"כ לא בלה...." עכ"ל.
קובץ כרם שלמה (שנה יא קובץ י עמוד לה, הובא בפרדס יוסף-החדש)
הגה"צ רבי משה מידנר זצ"ל מראשי בני העליה בחבורתא קדישתא דחסידי סלונים, הלך פעם בדרכו מהישיבה בבראנאוויטש (שם כיהן כר"י) לביתו, וכשכבר היה קרוב לביתו נעצר לידו מרכבה, וביקשו בעל העגלה שיעלה למרכבתו ליסע עמו עד המקום שהוא צריך להגיע, רבי משה הודה לו אך השתמט מלעלות באמרו שגר בקירוב מקום, אך ההוא לא הניחו וביקש שוב ושוב עד שהחליט לגמול חסד עם בעל עגלה ועלה למרכבתו.
בדרך, שאל את בעל העגלה לפשר מעשהו שכ"כ הפציר בו שיעלה למרכבתו, נענה בעל העגלה: איש פשוט אני, ובהיותי בעל עגלה אני מביא לפעמים חסידים לרבותיהם, ופעם הבאתי קבוצת חסידים אל הרה"ק רבי משה מקאברין זי"ע, ושאלתי מהם שיחזרו בפני על מאמר בשם רבם, אמרו לי בשמו, 'שאיש יהודי צריך ליזהר שלא יעבור עליו יום מבלי לגמול חסד ליהודי' - מאז קבלתי על עצמי לעשות חסד בכל יום ויום, ועכשיו כבר פנה יום וראיתי שעדיין לא גמלתי שום חסד עם אף אחד, לכן הפצרתי בכם כ"כ שתעלו למרכבתי, נענה לו רבי משה: 'עכשיו עשית החסד האמיתי של היום...' - כלומר, בזה שגילה לו מאמר יקר מהרה"ק מקאברין זי"ע עשה עמו חסד הרבה יותר ממה שהסיעו במרכבתו.
באר הגן -פר' וירא
לוקח זמן להגיע מן המוח להלב
חסידים מספרים, הנה הבית הלוי זצ"ל היה חתנו של חסיד סלונים, והביה"ל היה לו חדר בדירה של חותנו, ושם היה לומד, ועשה תנאי עם חותנו, שאף פעם לא יפריע לו בלימוד.
והנה יום אחד הגיע לבית חותנו, הגאון הצדיק ר' משה מקוברין זצ"ל, וחותנו של הביה"ל רצה שהרה"צ מקוברין יראה את חתנו הבית הלוי, אבל הבית הלוי היה בחדרו, והרי הוא עשה תנאי עמו שלא יפריע לו בלימודו, וכך עבר יום שלם.
למחרת הרגיש חותנו שהבית הלוי יצא לרגע מחדרו, מיהר חותנו, והכניס המזוודות של הרה"צ מקוברין לתוך חדרו של הבית הלוי...
כשהגיע זמן הנסיעה של הרה"צ מקוברין, שאל איפה חפציו, ואמר לו החותן 'שם בחדר', שהרי עשה תנאי שהוא לא יפריע, אבל לא התנה שאחרים לא יפריעו לו.
הלך הרה"צ מקוברין ודפק בדלת, פתחו הביה"ל ושאלו, מה אתה רוצה, אמר לו הרה"צ מקוברין זצ"ל, החפצים שלי כאן.
והנה הבית הלוי היה יושב ולומד שו"ע אור"ח, ולמד הסימנים המאוחרים מתחילת השו"ע, שאלו הרה"צ מקוברין, ומה עם סימן הראשון בשו"ע אור"ח, האם אתה מקיים זה, אמר לו הבית הלוי, שחמש עשרה פעמים ביום הוא עובד על זה הענין של 'שויתי ה' לנגדי תמיד', כמבואר בשו"ע סי' א', רק שהוא מצטער על דבר אחד, דבשו"ע שם איתא 'כשישים האדם אל לבו וכו' מיד יגיע אליו היראה', ואצלו זה לוקח זמן עד שמגיעה היראה וההכנעה, כן אמר לו הבית הלוי.
א"ל הרה"צ מקוברין, שיש לדייק שכתוב "כשישים אל לבו", ומה שלוקח לו זמן הוא משום שהוא חושב במוח, והיראה הוא בלב, ולוקח זמן להגיע מן המוח להלב.
