הגה"ק רבי יוסף חיים זוננפלד זי"ע רבה של ירושלים י"ט אדר ב' תרצ"ב
הגה"ק רבי יוסף חיים זוננפלד נולד בשנת תר"ט בעיר וווערבוי שבסלובקיה לאביו הגה"צ רבי אברהם שלמה זצ"ל.
למד אצל הגאון רבי חיים צבי מאנהיימער זצ"ל, וכן למד בישיבתו של ה'כתב סופר' בפרשבורג. בשנת תר"ל זכה לתואר 'מורנו' מידי רבו הכתב סופר.
לאחר חתונתו נעשה לתלמידו הקרוב של הגה"צ ר' אברהם שאג, מגדולי רבני הונגריה. בשנת תרל"ג עלה עם רבו לארץ, ומאז גר בעיר העתיקה של ירושלים עד פטירתו בשנת תרצ"ב.
בירושלים התקרב למהרי"ל דיסקין והפך ליד ימינו בכל פעולותיו הציבוריות, ואח"כ שיתף פעולה עם בנו ר' יצחק ירוחם דיסקין. שימש כראש 'כולל שומרי החומות', וסייע בייסוד שכונות בירושלים.
היה ממייסדי העדה החרדית בירושלים, ובשנת תר"פ נבחר לרבה. משרידי כתביו יצא לאור ספר תשובותיו 'תורת חיים'. ושו"ת שלמת חיים.
נפטר בן פ"ג שנה ביום י"ט אדר ב' שנת תרצ"ב, ומנו"כ בהר הזיתים שבירושלים.
בסממני הקטורת מרומזים מרדכי וגם המן
וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ, מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת (כי תשא ל, כג).
אמרו חז"ל (חולין קלט, ב): "שאלו מפונאי לרב מתנה, רמז למרדכי מן התורה מניין? אמר להו, מָר דְּרוֹר ומתרגמינן מירא דכיא". "המן מן התורה מניין? 'הֲמִן הָעֵץ'" (בראשית ג, יא).
ופירש"י: "מניין לגדולת מרדכי, דמתרגמינן מירא דכיא, וקרי ליה ראש לבשמים, לצדיקים לאנשי כנה"ג" ע"כ. ורצה לומר, שהצדיקים מכונים בשם בשמים, ע"פ הכתוב בשיר השירים "נרדי נתן ריחו", ומרדכי הוא ראש לצדיקי הדור ההוא.
עיין בחידושי אגדות למהרש"א: "מרדכי מן התורה מניין, שעל ידו זכו להינצל ולהיעשות בני חורין, מלשון מר דרור. כי הוא וסיעתו אנשי כנה"ג לא רצו להשתחוות לצלם, ולא ליהנות מסעודתו של אחשורוש. ועל שם שהוא ראש לגדולה ולשם טוב נמשל לראש בשמים משמן המשחה", (מלשון גדולה כמו שפירש"י "למשחה" - לגדולה). עכ"ל.
וכמו שמרומז בין סממני הקטורת שמו של מרדכי, שעל ידו נעשו ישראל בני חורין - "מר דרור", כך גם מרומז שם המן בסממני הקטורת, שהבאיש ריחם של ישראל בפני אחשורוש ובפני העמים.
והיכן מרומז שם המן בסממני הקטורת?
"חלבנה", שריחו רע, מרמז על המן - כי חלבנ"ה, בגימטריא המ"ן.
