הגה"ק רבי יהושע חריף זיע"א בעל מגיני שלמה כ"ז אב ת"ח
רבי יהושע חריף נולד לאביו רבי יוסף בעיר וילנא בשנת שנ"ג.
כבר בקטנותו ראו בו שלגדולות נוצר, ובימי נעוריו מסר נפשו לקיים אדם כי ימות באוהל – באוהלה של תורה בימי נעוריו ידע בעל פה ש"ס וכל ספרי הפוסקים (הקדמת ס' שו"ת פנ"י).
למד בישיבת המהר"ם מלובלין ואח"כ בישיבת רבינו בעל הסמ"ע. כיהן כאב"ד הוראדנא ואח"כ בטיקטין, ועוד מקומות. היה עשיר גדול, וזכה לשתי שולחנות, תורה וגדולה במקום אחד, והחזיק את ישיבתו בממונו.
בסוף ימיו נבחר למלאות מקומו של הגה"ק בעל מגלה עמוקות בעיר קראקא, לבית מדרשו נאספו לאלפים גדולי הדור ועמודיה, ובניהם הגאונים האדירים רבינו הש"ך, בעל העטרת זקנים, בעל שו"ת עבודת הגרשוני ועוד.
שמעו של הגאון רבי יהושע הלך מסוף העולם ועד סופו, ועוצם בקיאותו וחריפותו היה להפליא, וגדולי דורו כינהו בשם הכבוד רבי יהושע חריף. חיבר ספר ״מגיני שלמה״ להציל את מאור הגולה רבינו שלמה יצחקי (רש״י) מקושיות והשגות בעלי התוספות שהקשו על פירושו הגדול על כל תלמוד בבלי — וע״כ קרא לספר בשם ״מגיני שלמה״ דהיינו שמגין ומציל את רש״י שנקרא רבנו שלמה יצחקי מקושיות בעלי התוספות שהשיגו על פירושו. נפטר בשנת ת"ח ביום כ"ז מנ"א.
האם מותר לשלם עלייה לתורה בכספי מעשר
בשו''ת ''פני יהושע'' (או''ח סי' ב') נשאל באחד שקנה עלייה לתורה, האם מותר לו לשלם זאת מכספי מעשר, שהרי קיי''ל (פסחים עא.) כל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין.
בקראקא היה המנהג שכל אחד מחברי הקהילה היה מחוייב ליתן סך מסויים לקופת הקהל, ובתוך הסכום הזה היו כלולים גם הכספים שנדבו בעת העלייה לתורה, ולכן נשאל ה''מגיני שלמה'' האם מותר לתת את החוב הזה מכספי מעשר, שהרי חוב צריכים לשלם מן החולין, כמו שמצינו גבי קרבן שאם האדם מתחייב להביא קרבן שלמים, אינו יכול להביא את הקרבן מכספי מעשר שני.
כותב להם ה''מגיני שלמה'', שנידון זה אינו דומה להבאת קרבן, כי בקרבן מיירי בקרבן חובה ולכן הוא חייב להביא רק מן החולין, אבל מה שאנו מחשיבים כיום מעשר כספים אינו דומה בחיובו כמעשר פירות, רק זה מצוה בעלמא שאנו עושים עם הממון, לכן אפשר לשלם את החוב של נדרים ונדבות שנותנים בעת העלייה לתורה מכספי מעשר, עיי''ש בדבריו.
והנה בגופו של ענין נראה לומר, כי הרבה פוסקים סוברים שמעשר כספים עיקר מצוותו היא ליתנו לעניים ונזקקים, ולכן בנידון דידן שבתוך הקהל בודאי ישנם בני עניים שנהנים מהתרומה, כגון שהקהל מדליק נרות להאיר או להחם את בית המדרש, הרי בתוך הקהל גם נהנים מכך העניים, ונמצא שמי שמשלם את חובו ממעשר כספים, הוא מקיים בכך את המצוה של מעשר כספים בהידור רב. [עיין בשו''ת ''להורות נתן'' (ח''ג סי' ל''ז) אם מותר ליתן משלוח מנות ומתנות לאביונים ע''י מעשר כספים].
