הגה"צ רבי שמואל דוד אונגר זצ"ל אב"ד נייטרא ט' אדר תש"ה

נולד בשנת תרמ"ו בפישטני בסלובקיה לאביו הגה"צ רבי יוסף משה אונגר. בגיל צעיר התייתם מאביו. למד בעירו בישיבת דודו, הג"ר נוח ברוך פישר. בגיל צעיר התמנה למשרת הרב בקהילה היהודית הקטנה בקרומפק ואחר כך עבר לשמש כרב בטירנוי. כחמש עשרה שנה ישב בטירנוי ועסק בהוראה ובחינוך.

בשנת תרצ"א, לאחר פטירתו של הגאון רבי אברהם אהרן כ"ץ, רבה של נייטרא, נבחר למלא את מקומו. כדי לשכנעו לעבור לעירם, הציעו פרנסי קהילת נייטרא לממן את ישיבתו ולסייע בהרחבתה. חתנו היה הגה"צ רבי חיים מיכאל דב ויסמנדל.

במשך 40 שנים שבהן עסק בהרבצת תורה, העמיד הרב אונגר אלפי תלמידים מסלובקיה, הונגריה וממדינות נוספות, מהם היו לרבנים וראשי ישיבות.

ביום ט' באדר תש"ה נפטר ביער מרעב ומחולשה ונקבר שם באופן זמני. לאחר המלחמה הובא לקבורה בפישצ'אן שבה נולד, בסמוך לקברות אביו. 

פטירתו הפלאית בלב יער

יער קאלישטי סמוך לעיירה ביסטריצה כאן מתחת לרגבי העפר והעצים הגבוהים התקיימו להם בימי השואה חיים יהודיים מלאי גבורה ועוז היער הזה שימש מקום מסתור לבחורי ישיבת נייטרא בימי השואה ובראשם רבם הגדול הגה"צ רבי שמואל דוד אונגר זי"ע.

עם פלישתם של הנאצים ימ"ש לסלובקיה נמלטו רבים מבני הישיבה אל היער התחלקו לכמה קבוצות כדי שלא ייתפסו כולם יחד חפרו לעצמם מספר מערות גדולות והמשיכו להגות בתורה במסירות מתחת לפני האדמה בתנאים בלתי

נתפסים סיפורי הוד מפעימים נמסרו על התנהלותו של ראש הישיבה באותם ימים קשים מדי יום היה עולה במסירות נפש ומתיישב ליד פתח המערה שם יכול היה ללמוד לאור היום מתוך ספרי לימודו ברם התנאים הקשים ביער נתנו בו את אותותיהם ומצבו הגופני הלך והידרדר מיום ליום

בשבועות האחרונים לחייו ניכר היה כי הוא מתכונן לקראת המעבר לעולם שכולו

טוב, ביום ח באדר תש"ה בבוקר החליף הרב את כותנתו רחץ ידיו ועמד בתפילתו שעה ארוכה במשך כמה שעות רחשו שפתותיו וידוי ותחנונים לאחר מכן קרא לבנו ממלא מקומו הגה"צ רבי שלום משה אונגר זצוק"ל ומסר לו את הוראותיו בדבר הקבורה כשעה אחרי צאת הכוכבים יצאה נשמתו בקדושה וטהרה למחרת היום הובא לקבורה זמנית בתוך היער מסופר שבשעה שלקחו את גופו לטהרה במי הנהר הסמוך חלפה במקום פלוגת חיילים גרמנים נושאי המיטה נתקפו בבהלת אימים, בנס פלאי לא הבחינו בהם החיילים וחלפו על פניהם מבלי לעולל להם מאומה לאחר שהסתיימה המלחמה הועברו עצמותיו לעיר פישטיאן שם נטמן ליד קבריהם של אביו הרב ושל הרב ר קלמן וובר כפי בקשתו ועל מצבתו נכתב בין היתר ברח מפני המציק ונטמן ביער ושם לא פסק פומיה מגירסא, יצאה נשמתו הטהורה בקדושה וטהרה ביער ביסטריצא מתוך רעב וקור ביום ט' אדר תש"ה.