הגה"צ רבי אהרן יוסף לוריא זצ"ל בעל העבודת פנים כ"ז שבט תשכ"ט
נולד לאביו הרה"ח רבי צבי הירש ז"ל ולאמו הצדקנית מרת חנה בת הרה"צ רבי מרדכי לידר זצ"ל בצום גדליה תרנ"ה. כל ימיו היה עוסק בתורה ועבודה מתוך קדושה וטהרה.
רבי אהרן היה בעל יסורים בגוף ונפש, ולעיתים לא היה בביתו אפילו פת חריבה לתת לפי הטף אבל כל זה לא הניאו מעבודתו הק', ועמד על משמרתו במסירות נפש ממש. ולא מש מאהלה של תורה ולו ליום אחד.
עוד מנעוריו היה נזהר ביותר בעניני קדושה וטהרה, וקידש את כל איבריו למענו ית'. יומו ולילו היו שרשרת אחת של עבודת ה' משך כל המע"ל ואפילו כשהיה ישן בלילה לא היה ישן ברציפות אלא היה מתעורר כמה פעמים באמצע הלילה ומתלבש ומתישב אצל השולחן ולומד, ואח"כ נשכב עוד פעם לישון וכן חזר הדבר על עצמו כמה פעמים משך כל הלילה.
נסתלק לבית עולמו בליל שב"ק ז"ך שבט תשכ"ט.
במלחמת היצר כל העולם כולו הוא חזית - בבית וברחוב ובבית הכנסת
כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וגו' (כא, י).
כתב הגה"צ רבי אהרן יוסף לוריא זצ"ל בספרו עבודת פנים: הנקודה העיקרית שצריך לידע ולהודיע לכל הרוצה להכנס לעבודת השי"ת, שהוא נכנס למלחמה כאיש חיל שהתנדב לעבודת המלך, וזהו המלחמה הגדולה מכל המלחמות, כי לכל המלחמות יש חזית מיוחדת ומי שאינו בחזית אינו במלחמה, אבל כאן כל העולם כולו הוא חזית מסוף העולם ועד סופו, בבית וברחוב ובבית הכנסת בגלוי ובסתר. לכל המלחמות יש זמנים קבועים למלחמה, וזמנים קבועים להפסקה, ומלחמה זו היא כל היום וכל הלילה בלי הפסק רגע. לכל מלחמה לוקחים רק אנשים צעירים, ולא קטנים ולא זקנים, ומלחמה זו היא כל ימי חייו הן בבחרותו הן בזקנותו.
כל המלחמות כשמנצחים את האוייב הוא מנוצח. ומלחמה זו, עומד לכנגדו אויב שאף אם נצחו אותו אלף פעמים, הוא חוזר ולוחם, אמנם כן נצחון יש לו ערך בפני עצמו, הגם שמתעורר אח"כ מלחמה חדשה, בכל זה כל זמן שמתגבר על יצרו נשאר זה לעולמי עד, אין עס ווערט נישט פאר-פאלין יעדער תנועה, וואס א יוד טוט קעגין דעם יצר הרע....
