הגאון רבי שמשון אהרן פולונסקי זצ"ל גאב"ד טעפליק כ"ח סיון תש"ח
הגאון רבי שמשון אהרן פולונסקי זצ"ל המכונה 'הטעפליקער רב', נולד בשנת תרל"ו בווהלין. משפחתו התיחסה לגזע הרה"ק רבי נחום מטשרנובל והרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב והרה"ק רבי ליבר הגדול מברדיטשוב.
אביו ר' אברהם יצחק, שהיה אחד מגדולי התורה המפורסמים בסביבותו (הוא היה בקי בעל פה בכל ספרי ה"חתם סופר"), וכן אבי אביו ולמעלה עד כמה דורות שמשו ברבנות בערי ווהלין ופודוליה. נודע כעלוי כבר בימי ילדותו, יצק מים על ידי הגאון ר' אלתר קוסטנטינר.
ובשנת העשרים לימי חייו עלה על כסא הרבנות בעיר מידובה פלך קיוב. לאחר חמש שנים עבר לקהלת טפליק פלך פודוליה, אף הוא הקים עולה של תורה במחוזות ההם והישיבה הק' בעיר קשנוב פלך בסרביה, שהשתתף ביסודה, התקיימה עד לחרבן העיר הזאת במלחמה האחרונה.
בשנת תרפ"ב עלה לירושלים עיה"ק, ואף כאן המשיך במסורתו הקדושה ביתר שאת ויתר עז. אם כי באורח רשמי לא נשא על שכמו משרת מו"צ בשכונת בית ישראל, היה הוא מעמודי התווך של היהדות התורנית והחרדית בעה"ק, הוא לימד תורה לכל הרוצה ללמוד ללא הבדל, חיבה יתרה היתה נודעת ממנו לעוסקים בלמוד ההוראה, והוא הורה הוראה לכל הפונה אליו.
הוא היה אבי בעלי הוראה, שגם כיום יש מסורת הלכה מפסקיו, אף השתתף בפעולות צבוריות וביחוד הטיב עם יחידים למכביר. מעולם לא חס על כבודו ועל מצב בריאותו בשעה שנגע הדבר לטובת זולתו, ואף בשנות חייו האחרונות בהן היה חולה אנוש, וכל צעד מיותר שלו היה כרוך בפקוח נפש, לא נמנע מלגמול חסדים בגופו הרצוץ. חלק קטן מחידושיו הודפסו בספרו דברי אהרן.
חתנו סיפר, כשחלה את חליו שלח לומר לחתנו יש לי קבר מוכן בהר הזיתים, אבל בעוד חודשיים אסתלק מהעולם, ואז תפרוץ מלחמה, ואי אפשר יהיה לקבור אותי בהר הזיתים לכן תקברוני בקברות סנהדריה, ואם עד שנתיים יהיה אפשרות להוציא עצמותי להר הזיתים, תעשו כן, ואם אחרי שנתים, תשאירו אותי בבית החיים של סנהדריה. ניבא ונידע מה ניבא, הוא נפטר בעצם מלחמת תש"ח, בכ"ח בסיון. (גדולי הדורות ירושלים תשנ"ו ח"ג עמ' 1168)
השאלה הראשונה שנשאל הרב מטעפליק
הגרא"פ גלרנטר תלמידו של הגה"ק רבי שמשון אהרן פלונסקי זצ"ל הידוע בכינוי הרב מטעפליק ואח"כ בירושלים עיה"ק, סיפר להגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל על השאלה הראשונה שנשאל רבו בתור רב בישראל.
היה זה בליל שבת הראשונה שעשה בקהילתו, אחרי שסיימו את התפילה והלך לביתו, ליווהו ראשי הקהל והגברים, והנה ניגש אליו נער ושאלתו בפיו: אמי ילדה עכשיו בלילה בן, אימתי צריך לעשות סעודת "שלום זכר": בשבת זו או בשבת הבאה שלפני המילה? האנשים מסביבי נבוכו לשמוע השאלה המעניינת, מי רב חיליה ויודע להשיב על אתר איך נוהגים במקרה כזה, אך לשמחת לבם הרב החדש הפתיע כשהשיב לילד מיניה וביה, כמו שהיה מוכן לכך, שיש לעשות את ה"שלום זכר" עוד הלילה. "הדבר מפורש בפרי מגדים הלכות פסח" אמר.
הלמדנים שבעיירה לא פסקו מלהשתומם, לחידה היה בעיניהם, איך פשט ספק במנהגי "שלום זכר" מפרי מגדים בהלכות פסח? אבל אחרי שחיפשו ובדקו, מצאו כדבריו, הפמ"ג בדין "ההולך ביום ארבעה עשר ניסן לדבר מצוה" (או"ח סימן תמ"ד ס"ז) מבאר במשבצות זהב (ס"ק ט') איזהו סעודת מצוה בדרך כלל, ואגב אורחא מביא את דברי תרומת הדשן שסעודת ליל שבת דזכר מצוה. ומציין "ויראה אם נולד בן זכר בלילי שבת לאחר צאת הכוכבים וכו' דקורין לזכר בליל זה לא בליל שלפני המילה, דמשמע התם שנושע מבטן אמו, וקרוב ללידה עושים".
