עיקר הדין הוא על כבוד ה'

לאחר שהתבאר כי 'ויבאו בני האלהים' הוא בית דין הגדול הנמשך מן הבינה, יבאר המשך הכתוב שאמר כי הדין הוא 'להתייצב על הוי"ה'.

וממשיך לדרוש את המשך הכתוב שאמר 'וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל יְהֹוָה'. ומקשה רבי שמעון, וְכִי 'עַל יְהֹוָה' קַיְימֵי - וכי הם באים לדון את הקב"ה חס ושלום. ומשיב רבי שמעון כי אין הכוונה שהם באים לדון את הקב"ה, אֶלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּאִלֵּין קַיְימֵי עַל דִּינָא - בשעה שהדינים עומדים לדון את העולם, דִּינָא קַדְמָאָה דְּכֹלָּא בֵּיהּ - הדין הראשון שהכל נכלל בו, כלומר עיקר הדין, הוא 'עַל יְהֹוָה' דהיינו על כבוד הקב"ה. ומפרש, כי בתחילה שואלים הבית דין למעלה, מַאן הוּא דְּלָא יוֹקִיר לִשְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא - מי הוא זה שאינו מכבד את שמו הוי"ה של הקדוש ברוך הוא, שאין בו יראת שמים, וּדְלָא יוֹקִיר לְאוֹרַיְיתָא וּלְעַבְדּוֹי - ומי הוא זה שאינו מכבד את התורה לעבדיה שהם תלמידי החכמים העובדים לתורה בלימודם. אוֹף הָכִי - כמו כן מכריזים למעלה ושואלים, מַאן הוּא דְּלָא חָיִישׁ עַל יְקָרָא דִשְׁמָא קַדִּישָׁא דְּלָא יִתְחַלַּל בְּאַרְעָא - מי הוא זה שאינו חושש על כבודו של השם הקדוש שלא יתחלל ברבים בארץ. וכן מַאן הוּא דְּלָא חָיִישׁ לִיקָרֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא - מי הוא זה שאינו חושש לכבודו של הקדוש ברוך הוא, אלא מרבה בכבוד עצמו וממעט את כבוד ה'. וכן מַאן הוּא דְּלָא שַׁוֵּי יְקָר לִשְׁמָא דָא - מי הוא זה שאינו נותן כבוד לשם הקדוש הזה, על ידי שאינו חושש להזכיר שם שמים לבטלה.

כיון שהתבאר שעיקר הדין הוא על כבוד ה', מפרש לפי זה סוף הפסוק 'ויבוא גם השטן בתוכם להתיצב על ה''.

גם השטן חושש לכבוד ה'

כיון שבאו בני האלהי"ם להתייצב על ה' לדון את מי שלא חש לכבוד ה', אז 'וַיָּבֹא גַם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם לְהִתְיַצֵּב עַל יְהֹוָה', ומשמעו שמגיע סמא"ל בתוך הדינים לתבוע את הדין, ומה שכתוב 'גַּם' הוא לְרַבּוֹת הַהִיא נוּקְבָּא דִילֵיהּ - את הנקבה שלו שהיא לילי"ת, שמצטרפת עמו שלתבוע את הדין על החוטאים. אוֹף הָכִי - גם הם באים 'לְהִתְיַצֵּב עַל יְהֹוָה', שהוא לתבוע את הדין על אלו שאינם חשים לכבוד ה', דְּאִיהוּ חָיִישׁ נַמֵּי לִיקָרָא דִשְׁמָא דָא - כי גם השטן חושש לַכָּבוד של השם הקדוש הזה של הקב"ה, כי הם אינם מזכירים שם שמים לבטלה.