מבאר בזה רבי חייא מה שהעמיד יוסף את אחיו במצרים להיות רועי צאן

לאחר שהתבאר כי הלשון 'תועבת מצרים' היא כינוי לעבודה זרה, מבאר בזה רבי חייא מה שהעמיד יוסף את אחיו במצרים להיות רועי צאן.

תָּא חֲזֵי חָכְמְתָא דְיוֹסֵף - בוא ראה חכמתו של יוסף, דִּכְתִיב - כי הנה כתוב כאשר ירדו אחי יוסף למצרים לאחר שנתגלה אליהם, 'וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים וַיַּצִּיגֵם לִפְנֵי פַרְעֹה' (בראשית מז ב), וְאוֹלִיף לוֹן לְמֵימַר - ומתחילה לימד אותם מה לומר לפרעה, שנאמר (שם מו לג-לד), 'וְהָיָה כִּי יִקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה וְאָמַר מַה מַּעֲשֵׂיכֶם, וַאֲמַרְתֶּם 'אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבֹתֵינוּ בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן'. ומקשה רבי חייא, אם 'תועבת מצרים כל רועי צאן' היינו שהיו מתעבים ושונאים כל רועי צאן, קשה, וְכִי מַלְכָּא דַּהֲוָה שַׁלִּיט עַל כָּל אַרְעָא, וְאַבָּא לְמַלְכָּא, עָבִיד כְּדָא - וכי יוסף הצדיק שהיה מלך שהיה שולט על כל הארץ, והיה אב למלכות, עושה כך להשפיל את אחיו כל כך לשום אותם רועי צאן, הרי ברצונו היה שם אותם במקום נעלה ומכובד יותר. וְעָבִיד לַאֲחוֹי דְּיִשְׂנְאוּן [דף רנ"א ע"א] לְהוֹן וְלָא יַחְשְׁבוּן לְהוֹן - ועוד שעשה לאחיו שישנאו אותם ולא יחשיבו אותם על ידי שהשתדל לְמֶעְבַּד לְהוֹן רוֹעֵי צֹאן - לעשות אותם רועי צאן, להיות מתועבים ושנואים לפני המצרים, לפני מה שסלקא דעתן לפרש כי 'תועבת מצרים כל רועי צאן' היינו שהיו מתעבים ושונאים אותם.